מתמצא במרחב: המיזם של עידן מאיר הגיע מרעננה עד דובאי

right-hear היא חברה שמנגישה מרחבים ציבוריים לבעלי מוגבלויות – בעיקר עיוורים ולקויי ראייה. לאחר שורת לקוחות מרשימה דוגמת מקדונלד'ס, שופרסל וכנסת ישראל, חזרו לאחרונה צמד המייסדים משבוע בדובאי, שם הציעו את הפתרון שלהם לשוק המקומי וזכו להתלהבות עצומה. גם הקורונה לא עצרה אותם: "זה מיזם עם משמעות ודרייב מעבר לביזנס ולאקזיט", אומר מאיר. "זה מה שנתן לנו את הדלק להמשיך לפעול בכל הכוח ולא לתת לשוק להכתיב את הפעילות ומצב הרוח". עם כ-20 אלף משתמשים ברחבי תבל, נראה שהשמיים הם הגבול
Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

בין עשרות אלפי הישראלים שפקדו לאחרונה את דובאי ועשו סלפי לצד גורד השחקים הגדול בתבל  – הבורז' חאליפה – היו גם היזמים עידן מאיר מרעננה וגיל אלגרבלי מרמת השרון, מייסדי חברת right-hear, שהופכת חללים ציבוריים לנגישים עבור אלו הסובלים מקשיי התמצאות – בעיקר עיוורים ולקויי ראייה. השניים הוזמנו לדובאי כחלק מתכנית אמירתית של משרד התיירות המקומי, במטרה להביא את הפתרונות היצירתיים שלהם לשוק המקומי. אירוע מרגש במיוחד היה באחד הכנסים שקיימו, עת פגשו בחור עיוור, וכשעמדו להציג את פעילותם, הקדים ואמר שהוא עוקב אחריהם כבר שנתיים והגיע במיוחד לשמוע אותם. 

"היה מאוד מרגש. כל הדיבורים על השלום הגדול עם דובאי, אבל בסוף אדם עיוור עם צורך אמיתי מייצר את הגשר בינינו", אומר עידן מאיר בראיון ל"הוד השרון ניוז", ומציין מפגש מיוחד נוסף עם בנו של שליט דובאי, השייח' אל מקטום. "כבר כשהגענו לדובאי שמחנו לגלות שלא משתמשים בביטוי 'נכים' או 'בעלי מוגבלויות', אלא 'אנשים עם נחישות'. זו גישה יפה ומעניינת – לא להדגיש את המוגבלות אלא דווקא את ההתמודדות עמה. מעבר לזה, הייתה התלהבות גדולה מאוד מהמיזם. יש שם רצון לקדם נגישות ושילוב יחד עם חדשנות. עדיין מוקדם לברך, אבל אנחנו מרגישים ומקווים שזה הולך למקום חיובי". 

אפליקציה, חיישן וענן

המערכת שפיתחה right-hear כוללת אפליקציה, הקמת חיישנים במבנה וממשק ניהול בענן. כל אלה מאפשרים לעיוור או לקוי הראייה לקבל הנחיות קוליות היכן הוא ומה נמצא סביבו. בדרך זו הוא זוכה לעצמאות כמו כל אדם אחר. כאמור, עיקר המשתמשים סובלים מבעיות ראייה, אך פתרונות יצירתיים ניתנים גם לבעלי קשיי התמצאות באשר הם – דוגמת הסובלים מדיסלקציה, דמנציה ואפילו חירשים, שיכולים באמצעות האפליקציה לזכות בטקסט כתוב ולהתמצא בעזרתו. הכל תחת החשיבה כיצד להפוך את המרחב לנגיש.  

החברה קיימת כבר ארבע שנים וחברים בה שישה עובדים כולל שני המייסדים. חבר נוסף הוא גיא שינפלד, המוביל בהצלחה את שיתופי הפעולה בישראל. החברה ממוקמת ברעננה ופעילה בלמעלה מאלף לוקיישנים – בעיקר בישראל, אך גם באירופה ובארה"ב. בין לקוחותיה נמנים סניפי שופרסל, קניוני עזריאלי, מקדונלד'ס, עיריות תל אביב והרצליה ואפילו משכן הכנסת. המודל העסקי הוא שהפתרון הינו חינמי עבור משתמשי קצה, ואילו הלקוחות הם הגופים שמנגישים את החללים. חשוב להדגיש שמדובר במיזם ללא השקעה חיצונית וכל ההכנסות אורגניות לחלוטין מעסקאות ענק שבוצעו בפועל. בשנה שעברה זכתה החברה בפרס הסטארטאפ "בוטס ראפ" (ללא השקעה) של המגזין 'גיק טיים', וכיום הקהילה החזקה שיצרה מונה כ-20 אלף משתמשים ברחבי תבל.      

"אני פשוט הולך לאיבוד בכל מקום, ממש הפכתי את זה למקצוע, כך שהתסכול של לא לדעת איפה אתה מוכר לי היטב. כמובן שמשם זה המשיך לכיוון הטכנולוגיה, אבל תיארנו לעצמנו שאם נצליח לפתור את הקושי עבור העיוור, מן הסתם נוכל לפתור אותו גם עבורי ועבור עוד הרבה אנשים כמוני"

עידן מאיר

 גבר הולך לאיבוד

עידן מאיר בן 33, נולד וגדל ברעננה ומתגורר בה עד היום. נשוי לליאת ואב לאביגיל בת השלוש ורני בן השנה. בעל תואר ראשון במנהל עסקים ופסיכולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה. בצבא הסימנים לא הראו על סטארטאפיסט לעתיד, עם שירות קרבי בפלס"ר נחל, אבל לפני כחמש שנים נבנה הכיוון הכללי, כשמאיר היה ממקימי הבננה – חלל עבודה עירוני משותף לסטארטאפיסטים ברעננה. 

ובכל זאת, איך בכלל נולד רעיון למיזם שמסייע לבעלי מוגבלויות? די במקרה, מסתבר. "הכל קרה די במזל, אין כאן סיפור אישי או משהו כזה", הוא אומר בחיוך. "אני פשוט הולך לאיבוד בכל מקום, ממש הפכתי את זה למקצוע, כך שהתסכול של לא לדעת איפה אתה מוכר לי היטב. כמובן שמשם זה המשיך לכיוון הטכנולוגיה, אבל תיארנו לעצמנו שאם נצליח לפתור את הקושי עבור העיוור, מן הסתם נוכל לפתור אותו גם עבורי ועבור עוד הרבה אנשים כמוני".    

בעידן הקורונה, מספר עידן על ההשלכות לגבי המיזם משני צדי המתרס. "בגדול הקורונה העצימה את הצורך של משתמשי הקצה. אם לפני שנה אדם עיוור היה מגיע לקניון עם מלווה, היום אין את אותו מלווה בגלל הריחוק החברתי. דוגמה נוספת היא שלטי ברייל שקיימים בהרבה מקומות, אבל בקורונה אף אחד כבר לא ממשש אותם", הוא אומר. "מצד שני, המשק כולו במצב בעייתי והיכולת של גופים לשלם על השירות שלנו נפגעה". 

איך ממשיכים להתמודד בתקופה מורכבת כזו?

"השנה האחרונה הייתה מאתגרת לכל עסק, אבל המיזם שלנו הוא בעל משמעות הרבה מעבר לביסנס או לאקזיט. אתה רואה בזה עצמאות, תרתי משמע, וזה מעניק מוטיבציה גדולה להגשים את עצמך. זה מה שנתן לנו את הדלק להמשיך לפעול בכל הכוח ולא לתת לשוק להכתיב את הפעילות ומצב הרוח. תחושת הסיפוק גדולה מאוד". 

מהן השאיפות העתידיות?

"כמו שאתה מוצא רמפה בכל מבנה, החלום הגדול הוא שתהיה בו גם רמפה קולית. לתפישתנו המרחב לא מספיק נגיש עבור עיוורים ולקויי ראייה, והיינו רוצים מאוד לאפשר להם לצאת החוצה בבטחה ולראות אותם מבלים הרבה יותר ברחובות ובמרחבים".     

  

כתבות קשורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

תגובה אחת

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן