ביידיש זה יותר מצחיק

בבית המתנדב בהוד השרון, מתקיימים מפגשים על טהרת היידיש שבהם מספרים סיפורים, פתגמים ומעשיות מבית אבא ואמא

צילום : קרן שלהבת

"סוף סוף מצאתי מקום שבו אוכל לדבר ושיבינו אותי", אומר אבי טיקר, ממוצא פולני רומני, שגדל בבית שבו שפת האם הייתה – יידיש.

כששמעתי על חוג קבוצת שיחה ביידיש שמתקיים בבית המתנדב, ישר חשבתי על אבא שלי – אבי, שנולד לזוג הורים ניצולי שואה ממוצא פולני רומני ודיבר רוב ילדותו ביידיש. איתנו – ילדיו, הוא נאלץ לדבר רק בעברית. כל ניסיונותיו ללמד אותי ואת שלושת אחיי האחרים עלו כמו שאומרים ביידש – בגורנישט (בכלום). כשתלונותיו לא פסקו, נסענו לבית המתנדב למפגש השיחות, שם פגשנו בלאה נחום גולדפרב, מנחת החוג שסיפרה לנו חצי ביידיש וחצי בעברית על הצורך העז של המשתתפים בחוג כזה.

החוג שנפתח לחובבי שפת היידיש, מיועד לכל הגילאים בהנחיית לאה גולדפרב נחום – דוברת יידיש, שמספרת סיפורים, דור שני לניצולי שואה. המפגשים מתקיימים בימי שני בשעה 10:30 בבית המתנדב בהוד השרון.

"מפגשי שחיה ביידיש הוקמו כדי לתת מענה לדוברי יידיש וגם לאנשים שגדלו לצד השפה ולא זוכרים את כולה. המפגשים מאוד חווייתיים", אומרת לאה שהקימה את המפגשים מתוך צורך שלה לשוחח ביידיש.   

"לאחר שאמא שלי נפטרה, לא היה לי עם מי לדבר בשפה. הצורך וההרגל בקיומן של השיחות עם אמי, גרמו לי להצטרף למפגשי זום עם דוברי השפה. בהמשך השתלמתי בכמה קורסים והפכתי למנחה של קבוצה דומה ברעננה. נתקלתי במפגשים מהסוג הזה גם בהרצליה. כשחיפשתי ולא מצאתי חוג דומה כאן בעיר בהוד השרון, דיברתי עם אוסנת סטוצינר שהרימה את הכפפה. לפני כחודש התחלנו לקיים את המפגשים ולהפתעתנו למרות הקורונה, משתתפים בהם כ-30 איש. כעת בשל המצב, אנחנו מקיימים אותן בחצר בית המתנדב".

על מה אתם משוחחים?

"על אמרות ופתגמים ביידיש, כל אחד מספר על חוויות מבית הוריו. בכל מפגש אנחנו בוחרים נושא אחר".

כיצד את התוודעת אל השפה?

"נולדתי לזוג הורים ממוצא פולני, שניהם ניצולי שואה שדיברו ביידש, כך למדתי את השפה. אני זוכרת שכדי שלא אבין אותם הם דיברו בפולנית. אמא שלי חיה עד גיל 103 יצא לנו לדבר המון. כשהיא נפטרה נדלקתי מחדש על השפה, למדתי אותה ואף הפכתי למנחה של מגשים שנערכים ברעננה".

יידיש נשמעת שפה קשה מי באמת יכול להצטרף למפגשים?

"מי שרוצה ממש ללמוד את השפה בצורה רצינית יכול לעשות זאת בבית אריאלה. למפגשים שלנו מגיעים אנשים שיודעים יידיש או לפחות זוכרים כמה מילים".

מה עם המשפחה או ילדים כמוני למשל שרוצים להצטרף כדי לשוחח עם הוריהם?

"זה גם אפשרי. אני ממליצה לך לנסות ולא לשלול מראש. מגיע לפה בחור בן 37, שהצטרף ומאוד נהנה. גם ילדיי מדברים קצת, הם תמיד בקשו מאמא שלי לשיר להם שירים ביידיש. זה שימח אותם".

למעוניינים להצטרף:

לאה גולדפרב נחום 054-5909766  Leapisga@gmail.com

בית המתנדב 09-8894596 ShiraL@hod-hasharon.muni.il

המפגשים יתקיימו בהתאם להנחיות משרד הבריאות

כתבות קשורות

כתבות קשורות

תגובה אחת

  1. אילן סימקה הגב

    נראה לי מעניין לחוות זכרונות מהגלות ….ולהזכר בשפת היידיש

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן