רפואה היא יעוד, לא מקצוע

תקופת הקורונה העמידה אתגרים משמעותיים בניהול הרפואה בקהילה, ד"ר יעל רייכנברג, מנהלת מחוז דן פתח תקוה של שירותי בריאות כללית, מספרת כיצד ידעה מערכת הרפואה להתמודד ולהשתפר כל הזמן ואיך הופכים את הרפואה המונעת לכלי ראשון בהתמודדות עם תחלואה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
ד"ר יעל רייכנברג מנהלת מחוז דן פתח תקווה שרותי בריאות כללית צילום: יוליה שחם

ד"ר יעל רייכנברג (49), מנהלת מחוז דן פתח תקוה של שירותי בריאות כללית, רואה ברפואת משפחה את החזית בהתמודדות עם מניעת תחלואה ושיפור הבריאות של הציבור. ד"ר רייכנברג. מומחית לרפואת משפחה ובעלת תואר שני במנהל מערכות בריאות, בוגרת הדסה ירושלים, נשואה ואם ל-4. את בעלה, שגם הוא רופא, הכירה במהלך לימודי הרפואה. יעל עלתה לישראל בשנת 1980 מארצות הברית, בהיותה ילדה בת 8, "זה עזר לי להבין את הקשיים של מטופלים שהגיעו מתרבויות שונות לארץ".

ספרי על המסלול המקצועי שעברת.

"כל התחנות המקצועיות שלי הכשירו אותי לתפקיד הנוכחי. מחוז דן פתח תקוה נותן שירותי רפואה לכחצי מיליון מטופלים באזור גיאוגרפי גדול ולאוכלוסייה מגוונת: דתיים, חילונים, חרדים וישובים ערביים – לכולם מגיעה רמה גבוהה של שרותי בריאות בקהילה. זו המשימה שלי כמנהלת מחוז.

"התחלתי כרופאת משפחה בירושלים במרפאה שנתנה שירותים לכל האוכלוסיה שירושלים מכילה. למדתי לשוחח שיחה בסיסית בהרבה שפות מעבר לעברית ואנגלית, ביניהן ערבית וצרפתית. למדתי את התרבות של המטופלים כי כשמטופל נכנס לחדר הוא עולם ומלואו, לא משנה אם הוא פרופסור באוניברסיטה העברית או עולה מאתיופיה שלא שולט בשפה עדיין. לרופא המשפחה יש את האפשרות והיכולת לעשות בירור רפואי של מצבו של המטופל ובהתאם להכווין אותו להמשך טיפול.

"התפקיד הבא היה מנהלת מרפאה ואחריו מנהלת רפואית של מחוז דן-פ"ת בכללית, אחראית על רפואת משפחה בהנהלה הראשית של כללית ומשם חזרתי למחוז דן-פ"ת, בחודש מרץ 2019, הפעם לתפקיד מנהלת המחוז. כל המסלול שלי היה סביב מטופלים והבנת החשיבות של שירותי הרפואה בקהילה".

מה המשמעות של לנהל מחוז גדול כל כך?

"זו אחריות מאוד גדולה. אנחנו מספקים את  כל שירותי הרפואה מלידה ועד שיבה. בכל שנה מצטרפים למחוז כ-11,000 תינוקות שנולדים ואנחנו נותנים שרותי רפואה ליותר מ-200 מטופלים בני יותר מ-100.

"במחוז עובדים אלפי אנשי צוות רפואי ותפעולי, המעניקים שירותים במאות מרפאות ושרותי רפואה בקהילה.

המשימה העיקרית והמתמשכת היא לקדם את האיכות הרפואית, הכל סובב סביב המטופלים והעיקר נושא קידום הבריאות והתמקדות ברפואה מונעת. בזכות הטכנולוגיה והמחקר יש לנו את היכולת לנבא תחלואה ולבצע רפואה ואבחון מוקדם למחלות רבות, מה שמונע תחלואה או מונע תחלואה קשה".

תני דוגמא למניעת תחלואה.

"על סמך מידע רפואי שקיים לנו אודות כל מטופל וההיסטוריה הרפואית שלו, רופאי משפחה מקבלים מידע המאפשר זיהוי מחלות נפוצות בקרב מטופלים ברמת סיכון גבוהה ויוזמים פניה למטופלים אלה. למשל זיהוי מוקדם של סוכרת, רופאים מקבלים מידע על מטופלים שעלולים לחלות בסוכרת ויוזמים בדיקות וליווי רפואי שעשוי למנוע את התפתחות הסוכרת, או לשמור על המחלה נשלטת. בכך בעצם אנחנו דוחים את התפרצות הסוכרת ומעניקים למטופלים איכות חיים ללא תחלואה ועל הדרך נחסכים משאבים רבים למערכת הרפואית.

באותו אופן המערכות שלנו מאפשרות זיהוי של סיכון להידרדרות במצבם של  חולי דיאליזה, מה שעשוי להימנע באמצעות יצירת תוכנית לשינוי תזונתי בעבורם".

איזה פעולות נוספות נערכות לצורך שיפור השירות?

"בתחום רפואת נשים ובמיוחד סרטן השד, הקמנו את מרחב השד המשותף למחוז ולמרכז הרפואי רבין, הכולל את בתי החולים בילינסון והשרון. המרחב מרכז את כל השירותים הרפואיים למטופלות במקום אחד, משלב הבדיקה הראשונית, הפניה לבדיקות מקיפות, תיאום בדיקות. בזכות המהלך הזה קיצרנו את טווח המענה לשבועיים מרגע הפניה. למטופלות ניתן מענה מקיף על כל שאלה ושירות לו הן נזקקות כדי לטפל בבריאותן. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם בתי החולים והמרכזים הרפואיים על מנת לתת פתרונות מהירים ויעילים למטופלות. המטופלות זוכות לליווי והדרכה בכל שלב.

"דוגמא נוספת היא מרחב כף היד, מרפאה בה מרוכזים כל הרופאים והטיפולים לכף היד. המטופלים לא צריכים לחפש את המענה במרפאות שונות אלא הכל מרוכז במרפאה אחת, במה שאנחנו אוהבים לקרוא אצלנו One Stop Shop".

את מתארת גישה שהיא מהפכנית?

"זו לא גישה מהפכנית אלא גישה ריאלית. הראיה היא טובת המטופל וכל השירותים מתאימים את עצמם על מנת להביא פתרון רפואי איכותי ומהיר, משלב המניעה ועד טיפול בבעיה הרפואית, ככל שזו פורצת. המודל הוא מודל שירותי: איך אני מנגישה את הרפואה למטופלים בצורה הטובה והנוחה ביותר?

"הראיה שלי כרופאת משפחה, אותה אני מיישמת גם כמנהלת, היא שרפואת משפחה עוסקת בבריאות ואחר כך בחולי. במרפאות הקהילה בכללית מחפשים את המחלות לפני שהן מגיעות לחולי, ולשם כך כל המערכת צריכה להיות ממוקדת במניעת חולי על ידי איתורו בשלבים מוקדמים. המחוז מוביל את הקו וכל הצוות מכוון למטרה הזו כמטרה עיקרית".

ד"ר יעל רייכנברג מנהלת מחוז דן פתח תקווה שרותי בריאות כללית צילום: יוליה שחם

איך השפיעה תקופת הקורונה על הגישה לרפואה בקהילה?

"בתקופת הקורונה 96 אחוז מחולי הקורונה אושפזו בקהילה. זה הישג עצום. נקלענו לתוך דרמה רפואית משמעותית של אי ודאות, הגל הראשון בתחילת 2020 היה הקשה ביותר למערכת הרפואית, לא בגלל מספרי החולים (מאחר ובגלים המאוחרים התמודדנו עם מספרים גדולים בהרבה). הוא היה קשה בגלל ההתמודדות עם אי הוודאות. המבחן היה ביכולת של המחוז ומערכת הבריאות לפעול תחת אי ודאות ולאמץ שינוי.

"הקורונה סייעה להטמיע טכנולוגיות וחדשנות, חדשנות בתהליכים ובהנגשת שירותים עד הבית.

התמודדנו עם נושא הריחוק החברתי, יצרנו קשר עם כל מטופל המוגדר כערירי, לסיוע ותמיכה.

המערכת עברה תהליך של אבולוציה ניהולית".

איזה שירותים יורחבו בעקבות הקורונה?

"הרחבנו ונרחיב בעתיד את מודל אשפוז הבית האקוטי, מטופלים מקבלים טיפול רפואי בבית במקום לשהות בבתי חולים: צוותים רפואיים מגיעים לבית המטופל ומעניקים לו את השירותים הרפואיים להם הוא נזקק. זה מגן עליהם מזיהומים וחשיפה לחולי אחר ומקל על המשפחות. השקנו א שירות תרופות און-ליין שנשלחות חינם עד הבית מגיל 75 ובעלות סמלית למי שמתחת לגיל זה. מטופלים זכאים לקבל את התרופות עד הבית בלי צורך ללכת לבית המרקחת. אלו רק שתי דוגמאות דוגמא לשינוי שעוברת המערכת הרפואית על מנת להתמודד טוב יותר עם האתגרים שהקורונה מציבה"

איך המטופלים מגיבים לשינויים?

"אנחנו בודקים שביעות רצון של הלקוחות והעובדים באופן שוטף, שומרים על קשר ישיר עם המטופלים ולומדים את הצרכים שלהם. בשיא הקורונה הפעלנו ארבעה חמ"לים ששלטו על כל הטיפול בחולים במחוז.

סיימתי את התקופה מותשת וגאה, אני מאמינה שאם נזדקק בעתיד להתגייסות דומה נהיה מוכנים".

איך מתמודדים עם הגידול באוכלוסיה?

"כשטיפלתי בחולים, הסטטוסקופ היה כלי העבודה המרכזי שלי, היום המספריים שגוזרות את הסרטים הם כלי העבודה", צוחקת ד"ר רייכנברג, "השנה נחנוך 10 מרפאות חדשות במחוז ביניהן מרכז רפואי חדש בהוד השרון . המרכז, שצפוי להיפתח במחצית הראשונה של שנת 2022, יכלול מרכז להתפתחות הילד, טיפת חלב, מכון פיזיותרפיה, מרפאות משפחה וילדים וגולת הכותרת – מרפאת רפואה יועצת.

"האתגרים של רפואה בקהילה רק מתגברים. הניהול הוא ניהול מורכב גם ניהול כלכלי גם תפעולי וקודם כל ניהול רפואי".

איך אתם מתמודדים עם אתגר חיסון הילדים?

"רפואת ילדים היא אתגר בפני עצמו, לכל רופאי הילדים במחוז יש התמחות נוספת מעבר לרפואת ילדים. כמו בתחום רפואת הקשב, נושא שהופך להיות משמעותי יותר ויותר בשנים האחרונות, ריכזנו את כל השירותים במרפאת קשב בפתח תקווה במרפאה זו ניתנים שירותי קשב וריכוז מקצועות: פסיכיאטריה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, רפואה, ריפוי אומנות ובדיקת TOVA.

"חיסוני הקורונה לילדים בגילאי 5 עד 12 מתבצעים במרכזי בריאות הילד. גם חיסוני השפעת ניתנים שם. כללית שותפה למאמצי ההסברה הכבירים ומעודדת את מטופלי הקופה לחסן את ילדיהם. בהוד השרון פתחנו מרכז חיסונים בקניון הדרים.

"המטרה שלנו, כקופה וכמחוז, היא עידוד אורח חיים בריא מילדות. זיהינו עלייה במקרי אסטמה בקרב ילדים לקראת פתיחת שנת הלימודים. חלק מהסיבות זה סטרס. אנחנו יוזמים פניה באמצעות רופאי הילדים לילדים בסיכון לחשיפה לאסטמה ומונעים כך אשפוזים מיותרים".

איך את רואה את רפואת העתיד?

"רפואת העתיד תהיה רפואה מאוד אישית, Tailor made medicine. באמצעות ביג דאטה של רפואה נמצא פתרונות אישיים. לרפואה המסורתית של מפגש רופא-חולה לא יהיה תחליף, לא סתם המילה מחלה יכולה להרכיב גם את המילה חמלה. הטכנולוגיה שזינקה משמעותית בזכות משבר הקורונה תסייע לנו להפוך את הרפואה לטובה יותר".

כתבות קשורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן