קללות ונאצות, זריקת אבנים של תלמידים והכל, במסגרת שעות הלימודים כך נראתה הפסקה גדולה בבית הספר תל"י

תלמידי בית הספר משולהבים כנגד מי שעד לא מזמן מכר להם מזון ושתיה, מקללים ומשליכים אבנים, לעיניי הצוות החינוכי כך נראתה הפסקה בבית הספר תל"י

עיריית הוד השרון "הרכב חונה על מדרכות הכניסות של מוסדות החינוך, באופן שמקשה על מעבר הולכי הרגל ויוצר סיכון בטיחותי, כמו גם בשל העובדה שאין פיקוח על פרטי המזון הנמכרים באופן המנוגד לחוזר משרד החינוך, הקובע כי מכירת מזון בשטח ביה"ס תעשה תחת פיקוח אלא אם יסכים שלא למכור בסמוך לבית הספר. אין הצדקה להתנהלות גסה ופוגענית של תלמידים. המקרה הועבר לידיעת צוות בית הספר, על מנת להבטיח שמירה על שיח מכבד בקרב התלמידות והתלמידים"

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

אתם עומדים לקרוא סיפור, שקשה להאמין שהתרחש בהוד השרון, מדובר בסערה המתחוללת מזה כחודש ימים בבית הספר תל"י בהוד השרון, הורי בבית הספר וההנהלה ביקשו להפסיק את הפעילות של  רכב הגלידה, שפעל באישור מזה עשרות שנים ומכר לתלמידים מזון ושתייה. לטענת ההורים כי הנ"ל עומד על המדרכות וכן מוכר "מזון לא בריא", בעיריית הוד השרון החליטו שלא לחדש את הרישיון המוענק לו מדי שנה, לטענת עיריית הוד השרון, הרכב חונה על מדרכות הכניסות של מוסדות החינוך, באופן שמקשה על מעבר הולכי הרגל ויוצר סיכון בטיחותי, כמו גם בשל העובדה שאין פיקוח על פרטי המזון הנמכרים באופן המנוגד לחוזר משרד החינוך, הקובע כי מכירת מזון בשטח ביה"ס תעשה תחת פיקוח אלא אם יסכים שלא למכור בסמוך לבית הספר.

 "לקחת לי את הפרנסה אחרי 37 שנה"
בעל הרכב המדובר הוא ניסים בן הלל (63) ילדי שנות התשעים המוקדמות והלאה, מכירים אותו בתור "המזנון של ניסים" ואין כמעט אירוע בחיי העיר שבו לא מצאנו אותו עומד עם רכבו ומוכר את מרכולתו, תמיד בחיוך וסבר פנים יפות. הוא נשוי, ואב לארבעה.

"קשה להסביר את הסיוט שעובר עליי כבר למעלה מחודש ימים," הוא אומר, "אחרי 37 שנים שקיבלו אותי באהבה בכל פינה בעיר, פתאום ברגע אחד הפכתי לאיש הכי שנוא בבית הספר, ועל מה? גם אם אני מוכר מוצרים שלא מוצאים חן בעיניי כמה הורים, איך גרמו לילדים לשנוא אותי בצורה כזאת, את זה אני לא מצליח להבין. הורים שמחנכים להכלה וקבלת האחר, לשיח והקשבה, הם מודעים לזה שכבר חודש ימים הילדים שלהם הפכו לכלי ניגוח? שהם מקללים וזורקים אבנים על הרכב שלי והמורות והמנהלת רואות ולא עושות כלום?"

איך התחילה האלימות  מצד התלמידים?
"אני אומר לך שאני באמת לא יודע. כשהבינו שאני לא מתכוון לוותר על מקור הפרנסה שלי מזה עשרות שנים, החליטו לארגן נגדי הפגנה, לדעתי בידיעת המנהלת וההורים ובהפסקה התלמידים פשוט הגיעו סמוך לגדר, התחילו לקלל, להשליך אבנים והמורות עומדות שם, מסתכלות וצועקות על מי שמעז להתקרב לגדר כדי לקנות משהו. ככה מאז כל יום בהפסקה הגדולה. הילדים צועקים ומקללים, מגיעים גם פקחי העירייה ומבטיחים שאם אני מעז למכור משהו, הם רושמים לי דו"ח. יום יום עומדים כאן במשך כל ההפסקה כדי למנוע ממני למכור סוכריה או ארטיק, לפעמים אפילו ארבעה וחמישה פקחים, ניידות פיקוח, לא מספיק פקח אחד על טוסטוס שיוודא שאני לא מוכר כלום?"

"הסיוט הזה נמשך גם בשעות שאחרי הלימודים," הוא אומר בכאב, "הנה בשבוע שעבר ראה אותי ילד בפארק וצעק לאנשים שלא ייקנו ממני, ילדים מתקשרים אליי בוואצאפ כדי להטריד אותי, 37 שנים שנתתי שירות באהבה כאילו נמחקות לאט לאט, כי מישהו החליט שאני לא מתאים לו בנוף."

יצרו איתך שיח כלשהו לפני שביקשו שתתפנה, אולי בנוגע לאיכות המזון שאתה מוכר?
"כלום. שום מילה. אומרים לי שחוזר מנכ"ל של משרד החינוך אוסר מכירת מזון לא בריא ואוסר מכירה צמוד לשטחי בית הספר. אני אדם פרטי ולא כפוף לחוזר מנכ"ל ואני גם יודע שבתוך בית הספר נמכרים דברי מזון לא בריאים במסגרת פעילות של התלמידים, ביריד שישי מוכרים שם מכל הבא ליד, גם כן בניגוד לחוזר מנכ"ל, אז למה דווקא אני מפריע?"

פנית למישהו בעירייה? מישהו מסייע לך בנושא?
"כמה פעמים פניתי. בשיחות טלפון, בפגישות, לא מוכנים לחדש לי את ההיתר שאני מקבל כבר עשרות שנים, עד שאני אקבל את העובדה שאני לא מוכר יותר סמוך לגדר בית הספר. ממה הם מצפים שאני אתפרנס בגילי? שאלך ללמוד משפטים? אולי רפואה? או שמעדיפים לראות אותי נובל וחי על ביטוח לאומי?! זה לא יקרה," הוא מוסיף בזעם, "אני עושה הכל באופן חוקי ואם הם רוצים הם יכולים לגשת לבית משפט, אין לי בעיה. שיסתכל לי שופט בעיניים ויגיד שמה שהם עושים פה זה אנושי. להסית נגדי תלמידים במערכת החינוך ולקחת לי את הפרנסה אחרי 37 שנה."

"הפגנה" בהפסקה הגדולה – קללות, נאצות וזריקת אבנים
לידיי המערכת הגיע סרטון המתעד את התנהלות התלמידים במהלך אחת ההפגנות שהתקיימו כאמור במהלך הפסקה גדולה, ביום הלימודים. בסרטון נראים התלמידים כשהם מקללים ומגדפים, עולים על הגדרות כדי להשליך אבנים ואיש מאנשי הצוות לא עושה דבר כדי לעצור אותם. ניסים מצידו, יושב ברכב, סופג את הקללות ושותק.

"מה שקורה שם מדי יום בהפסקה זו פשוט זוועה," אומרת אחת האימהות בבית הספר, "הילדה שלי חזרה הביתה אחרי היום בו התקיימה "ההפגנה" הראשונה ולא הבינה למה צעקו לניסים מהגלידות "בן זונה". היא סיפרה שתלמידים פשוט פרקו כל עול, קיללו והשליכו אבנים על הרכב כשניסים יושב בתוכו והמורות לא הצליחו להשתלט עליהם. לדעתי זו תעודת עניות למערכת כולה, מילא ביום הזה נניח וזה יצא משליטה, האם התקיימה פעילות חינוכית כלשהיא כדי להבהיר שאלימות כזו היא פסולה? כי אומנם אבנים כבר לא נזרקות אבל התלמידים ממשיכים מעת לעת להתקרב אל הגדר ולהמשיך לקלל כאילו היו בתגרה ברחוב ולא במוסד חינוכי תחת השגחה."

שישה פקחים, שלוש ניידות פיקוח ואוטו גלידה אחד
על מנת להתרשם מקרוב הגעתי למקום ביום ד' שעבר והופתעתי מהיערכות העירייה אל מול הגעתו של ניסים. כבר בשעה 11:25 המתינו במקום שלושה פקחים ושתי ניידות פיקוח עירוני שעמדו בסמוך למדרכה על מנת למנוע את עלייתו של האוטו גלידה, כפי שקורה באישור מזה עשרות שנים. ניסים הגיע ונהג את הרכב אל שטח העפר הסמוך לגדר בית הספר, שם הרכב אינו מהווה סכנה לציבור, וזאת לא לפני שהגיע עוד פקח עירוני למקום. בעוד הפקחים מנסים לדבר אל ליבו של ניסים, נוכחתי בהתנהלות במסגרתה תלמידי בית הספר מגדפים ומקללים, בנוכחותן של "מורות תורניות" ששובצו למנוע את התקרבותם של התלמידים לגדר ובין השאר צועקות עליהם בקולי קולות, על מנת שלא יעזו לקנות דבר. עוד שובץ במקום תלמיד תורן, ככל הנראה מהשכבות הבוגרות יותר, שרדה בכל תלמיד צעיר שהעז להתקרב לגדר. בשעה 12:00 הגיעה למקום עוד ניידת פיקוח עירוני ובה פקח ושוטר עם מדי משטרת איכות הסביבה. למעלה מחצי שעה ארכה הסאגה כולה, במהלכה מסבירים הפקחים לניסים כי עליו לעזוב וכי הם נמצאים שם על מנת לפקח שלא ימכור דבר לתלמידים ובמידה ויעשה כן, יזכה לדו"ח.

יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר, לי-לך מור לזר: "צר לי שהכתבה מבוססת על מידע מסולף ומטעה, ומציגה תמונה מגמתית, חד צדדית ומעוותת. המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר מהמתואר. אני מכחישה בתוקף את הטענות להפגנות יזומות ולפעילות אלימה מאורגנת מצד התלמידים או כל גורם אחר. אם כבר, התלמידים וצוות בית הספר הם שחוו אלימות מצד מר בן הלל. מכל מקום, אין לי כל כוונה להיגרר לשיח מאשים מעל דפי העיתון, ולא זה המקום לברר את הדברים. חברות וחברי הנהגת ההורים מתנגדים בכל תוקף לכל סוג של אלימות (מילולית או פיזית), ונוסיף לפעול, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים בעירייה, לשמירה על  סביבת לימודים בטוחה ומוגנת עבור ילדינו."

מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה: "ההחלטה שלא לאפשר את המשך המכירה בכניסה לבתי הספר התקבלה לאור פניות מרובות מצד הורים ואנשי חינוך על האופן בו מבוצעת המכירה, כאשר הרכב חונה על מדרכות הכניסות של מוסדות החינוך, באופן שמקשה על מעבר הולכי הרגל ויוצר סיכון בטיחותי, כמו גם בשל העובדה שאין פיקוח על פרטי המזון הנמכרים באופן המנוגד לחוזר משרד החינוך, הקובע כי מכירת מזון בשטח ביה"ס תעשה תחת פיקוח ובמסגרת התקשרות מוסדרת מול המוסד החינוכי והעירייה. רישיון הרוכלות של מר בן הלל הסתיים ב-30.06.2021. במסגרת תהליך חידוש רישיון העסק, העירייה דרשה ממנו שלא להמשיך למכור בסמוך למוסדות החינוך ומבעד לגדרות, אך הוא מסרב ובשל כך לא חודש רישיון הרוכלות שלו, נכון לעכשיו."

עוד מסרו בעירייה כי, "נערכו מספר פגישות בין מר בן הלל לבין נציגי העירייה, אך הוא סירב להיענות לבקשות העירייה להסדרה בטוחה ולכן הופעלו אמצעי אכיפה שנועדו לשמור על בריאות וביטחון הציבור. כמובן, שאין הצדקה להתנהלות גסה ופוגענית של תלמידים. המקרה הועבר לידיעת צוות בית הספר, על מנת להבטיח שמירה על שיח מכבד בקרב התלמידות והתלמידים."

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הצוות החינוכי בבית הספר עושה את תפקידו, שלא לאפשר מכירה של מזון לתלמידים בזמן הלימודים שלא על פי חוזר מנכ"ל. הצוות החינוכי לא מאפשר התנהגות לא מכבדת או אלימה ופועל להטעמת ערכי כבוד האדם, האחר והסביבה בקרב התלמידים."

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן