עשרת החטאים בפרשת סרן X

חוק מרפי של מערכת הבטחון אומר, שאם יש להם שתי אפשרויות לתגובה, הם יבחרו בזו שמחוללת את הנזק הגדול יותר לאמון הציבור

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

אתחיל ואומר, שאף אחד מהחטאים אינו כולל את חטאיו שלו. אין לנו מושג ברור במה בדיוק חטא, אולם מכל הרמיזות הסותרות ופרטי הדיסאינפורמציה שמפרסמות הרשויות, עולה שמדובר בפרשה, שעבור רבות ודומות לה מרוויחים קצינים בדימוס עשרות מיליוני דולרים, מבלי למצוא את עצמם מאחורי סורג ובריח. ורבאק, יש לנו ראש ממשלה שחימש את כל אויבינו ואויבינו הפוטנציאלים ופרסם לא פעם מידע מסווג שעלול לסכן את בטחון ישראל, והוא עוד יושב בבלפור (בינתיים).

אז מה הם החטאים? אני מבססת אותם על מה שהתפרסם בתקשורת, כמובן. כך שהכל "לכאורה".

1. חטא המעצר: "איסופו" של סרן X ברחוב בתל אביב לתוך מכונית, לחקירה בת שבוע, מבלי שיסופר לאיש שזה מה שנעשה. מדובר בעבירה על זכויות אדם וכנראה גם על חוק או שניים, אבל כשזו נעשית בידי מערכת הבטחון ואכיפת החוק – הכל מותר. זה אמור להפחיד כל אזרחית ואזרח שחיים במדינה הזו.

2. חטא גיוסו לצה"ל ושחרורו מצה"ל: לפי המידע ששחררו הרשויות, שהוא חילול ברור של הזכות לפרטיות, ולכן גם של כבוד האדם של הקצין ומשפחתו, לקצין X היו תוצאות הפוכות ביכולות הטכנולוגיות הגבוהות במיוחד שלו למול התוצאות הנמוכות במיוחד של הבשלות הרגשית. כמו כן, הובאו עדויות לכך שהוא "תמים". אני לא יודעת כמה זה נכון, אבל אם זו התמונה, הרי שהיא מאירה באור רע את מדיניות השימוש בכישורים אנושיים גבוהים ללא התייחסות לאדם עצמו. לגבי השחרור – תעשו כבר את המעשה הנכון. סרן X מת כחייל במתקן צבאי, גם אם "שחררתם" אותו במהלך המעצר. הוא חלל צה"ל.  

3. חטא חשיפת המידע הרפואי: המידע הזה טפטף לרשתות מצד גורמים רשמיים כמו ברז דולף. היכולת הרגשית הנמוכה לכאורה, תרופות אנטי פסיכוטיות, ריטלין בכיס, מפגש עם פסיכיאטר בכלא. חשוב להביא מידע שלם ומלא, כי זכות הציבור לדעת, אבל רסיסי המידע המוצאים מהקשרם הם מתכונת לפיתוח מיליון תיאוריות קונספירציה, שזו הדרך היחידה לטשטש את האמת, שעומדת בפני מי שלא רוצים לספר אותה. זה שהמשפחה נפגעת מהרמיזות וחלקיקי המידע הללו, כנראה מעניין את המדינה כקליפת השום.

4. חטא ההסתרה מהציבור: את ההודעה של הרמטכ"ל מהשבוע שעבר, צריך היה להודיע בשבוע בו נעצר הקצין. במדינה דמוקרטית, לא אמורים לקרות דברים כאלו. פשוט לא.

5. חטא הסתרת ריבוי ההתאבדויות באגף הטכנולוגי באמ"ן: מסתבר, מפרסום בידיעות, שסרן X הוא לא הראשון מבין קציני היחידה, שמצא לאחרונה את מותו. גם את זה, היה על הצבא לפרסם. סודות מתים באור, ושם גם נעשים מעשים לתיקון. אחרת – אנשים ימשיכו למות לשווא ובדמי ימיהם, בחושך.

6. חטא הסתרת עילת המעצר: יכול מאוד להיות שמה שעשה סרן X סיכן מאוד את בטחון המדינה. את זה, לא אני ושכמותי נקבע. עדיין, אין שום סיבה להסתיר זאת. בגילוי עילת המעצר, אין חובה על הרשויות להכניס את תכני העבירה. שוב מדיניות הצנזורה מתפוצצת לכולנו בפרצוף ומייצרת תיאוריות קונספירציה מיותרות, שלכשעצמן, יש בהן אולי סיכון לבטחון המדינה. זהו אחד מהמצבים בהם הצנזורה הופכת ל"גולם שעלה על יוצרו", עלינו, ובעיקר – על סרן X.

7. חטא מותו של סרן X: מהרשתות החברתיות עולה, שרבים שואלים את השאלה, האם סרן X "חוסל". למה? כי לצד התנהלותה המסתורית של המערכת הביטחונית, נסיבות מותו נראות רע. ארוחת הערב המשותפת, שיבוץ שותפיו לתא לתורנות מטבח אחרי ארוחת הערב כך שנשאר לבדו בתא, מציאתו על ידם חסר הכרה עם קצף על השפתיים, היעדר סוהרים שיענו לצעקותיהם (וזה – בבית המעצר המשוכלל והטכנולוגי ביותר שיש), העיכוב של 50 דקות בהגעת מד"א, היעדרו הנוח מאוד של רופא תורן בכלא, הרמיזות נוטפות האשמת הקורבן על ארבעה כדורים אנטי פסיכוטיים שצבר ולקח כדי להתאבד (הכרתי כמה שלקחו שלושים ונשארו בחיים) ועל הריטלין בכיס (מי שמתאבד – משאיר כדורים בכיס? או לוקח את כולם כדי לוודא שזה יעבוד?).

8. חטא הערכת המסוכנות: כל המידעים שנצברו בערוצי התקשורת, מדברים על היעדר סימנים לשבירה נפשית או רגשית. אולי זה נכון ואולי לא, אבל מי שאמורים היו לנטר את מצבו הנפשי ולמנוע אובדנות, אם אובדנות היא הסיפור – הם צוות הכלא. הם כשלו במשימתם. למה? זו שאלה שצריכה להישאל. בכל אופן, אם לחבר בין תאוריות ההתאבדות והחיסול לקונספט פילוסופי אחד – נראה שסרן X חוסל על ידי המערכת, One way or the other.

9. חטא הפגיעה באמון הציבור ובמיוחד ציבור ההורים וההורות לחיילות/ים: בימים כתיקונם, אנחנו מקבלות לא מעט פניות, בחמ"ל הורים לחיילות וחיילים, עם שאלות פרוצדורליות על מיון מלש"בים למודיעין. והרי כל אם ואב עבריים רוצים שהילד או הילדה ילכו ל- 8200. מאז מותו הטראגי של סרן X, יש עלייה תלולה בשאילתות "איך אפשר להגיש ויתור על שיבוץ ליחידות עילית במודיעין".

הורים מדווחים על כך שהסיפור הזה מפחיד אותם, ושעדיף כבר קרבי. ההתנהלות הבעייתית מבחינה תקשורתית וציבורית של הצבא במקרה זה, תפגוש כנראה את הצבא בסוגיות של שיבוצים ויחסים חרדתיים יותר של ההורים כלפי צה"ל. בדו"צ מכירים אותנו, חבל שהם לא מתייעצים אתנו על מדיניות תגובה נכונה מבחינה ציבורית.

10. חטא השקרנות: שקר, אין לו רגליים. אנחנו חיים בעידן האמת. וזה מה שקרה גם כאן: מה שהוסתר בארץ צץ בבלוגים וגופי תקשורת בחו"ל, מה שצץ בבלוגים בחו"ל, לצד פניה של גופי תקשורת ישראלים לערכאות, אילץ את הגורמים בארץ להוציא הודעות, ובהיעדר אסטרטגיה והבנה תקשורתית וציבורית – נוצר כאן לופ שחזר על עצמו שוב ושוב. פשוט תספרו את האמת, מהרגע הראשון. השנה היא 2021, אי אפשר להסתיר הרבה. הדרך היחידה להסתיר את מה שכן אמור להישאר סודי, היא לספר את כל השאר.

לבי עם משפחת X.

חנה בית הלחמי
חנה בית הלחמי

כתבות קשורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן