המספרה של ג'ימי אסרף ז"ל, שפעלה במשך שנים רבות בדרך רמתיים, לא הייתה רק מקום להסתפר בו – אלא לב חם ופועם עבור כל מי שחיפש אוזן קשבת, חיוך, או מילה טובה. אנשים רבים מספרים כעת על עזרה שג'ימי העניק להם בסתר ובלב רחב. "הוא היה סמל של טוב לב בעיר. פשוט איש של אנשים", אומר חבר המועצה ארנון אברמוב.
ג'ימי, בן 71 במותו, היה הרבה מעבר לספר. הוא היה איש של אנשים, אוזן קשבת, יד נדיבה, ולב רחב שאהב ונתן בלי גבולות – כך מעידים התושבים שנהגו להסתפר אצלו. מספרתו, שפעלה בדרך רמתיים עד שנת 2005, לא שימשה רק כתובת להסתפר אלא גם בית. מקום שבו ילדים עשו את התספורת הראשונה שלהם, בני נוער שהתכוננו לאירועים חשובים, ומבוגרים שבאו לספר, להתייעץ, או פשוט לשבת לכוס קפה.
ג'ימי הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן, והותיר אחריו משפחה כואבת – ארבעה ילדים, 12 נכדים, ובלב של עיר שלמה שגדלה לצידו.
לב זהב וחיוך נצחי
״הוא היה אדם בעל לב זהב, שתמיד חייך ושאל לשלומך. אני את הפעם הראשונה שהגעתי להסתפר אצלו. הייתי רק בן 10. הסתפרתי רק אצלו – הוא סיפר אותי גם לבר המצווה וגם לחתונה שלי", נזכר ארנון אברמוב בערגה, שמעיד כי הנדיבות ואישיות של ג'ימי הם אלו שגרמו לו לשוב למספרתו פעם אחר פעם.
אורן אסרף בנו של ג'ימי: "אבא מסתבר נהג לתרום בסתר. רק עכשיו, בשבוע השבעה, המשפחה מגלה עוד ועוד סיפורים מאנשים שהוא עזר להם כלכלית, תמך נפשית, פתח את ליבו ואת מספרתו. מסתבר שמאחורי החיוך והמספרים – הסתתר אדם עם נשמה ענקית".
המספרה של ג'ימי פעלה עד 2005, והייתה אחת הראשונות בעיר. ממוקמת אז בין הפארפומריה של מרגלית לפיצרייה של דוד, היא הייתה חלק בלתי נפרד מהרחוב ומהנוף המקומי. מקום שבו פוגשים חברים, משתפים, מחייכים. המקום ההוא עם הריח של קפה, רעש המכונה, וצחוק שמגיע עד הרחוב.
ג'ימי היה בן למשפחה מקומית שורשית – אחיו שמעון אסרף, חבר מועצת העיר בעבר. לאחר שפרש לפנסיה, הקדיש את כל כולו לנכדיו.
המשפחה יושבת שבעה ברחוב משה שרת 39, בהוד השרון ומזמינה את כל מי שהכיר את ג'ימי לבוא ולחלוק עמה זיכרונות. יהי זכרו ברוך.
