עומר בן ה-10 מהוד השרון, סובל מ"סקראל אגנסיס", מחלה שפגעה בעמוד ובחוט השדרה שלו. דבר שמשפיע על השרירים והעצבים ברגליו – מה שמקשה עליו לעמוד באופן ממושך בין שאר הדברים. עומר מטופל על ידי צוות רפואי אמריקאי, בבית חולים בקולורדו שבארצות הברית. לדבריו הוא לא מתכוון לשום דבר או מגבלה לעצור אותו.
אמו ג'ודי ואביו אורן, מספרים על בנם היחיד שלעיתים קם בלילה מכאבים, אך נחישותו מסייעת לו לטרוף את החיים ולעמוד בכל האימונים והתחרויות אליהן הוא הולך.
"עומר לומד בבית הספר תל"י ברעננה – שם הוא מאוד אהוב ומקובל על כל הילדים. העברנו אותו לשם כי בעיר הוד השרון לא זכינו להכלה", אומרת ג'ודי אמו ומספרת כי לא פעם נתקלה בחוסר אמון מצד הציבור – בעיקר מצד המבוגרים שמתווכחים עמה שבנה אינו נכה. "זה שלא רואים את הנכות זה לא אומר שהיא לא קיימת. אומנם עומר לא יושב בכיסא גלגלים אבל מחלתו לא קלה".
נפגשנו עם עומר לשיחה בגינה הציבורית במגדיאל, סמוך שולחן פינג פונג וזכינו לראות אותו בפעולה. "הכל התחיל מזה שרציתי להשתתף בחוג לכדורגל. בהמשך הלכתי לקייטנה שהיה בה שולחן פינג פונג. מה שהתחיל כהנאה הפך למשהו שאני הכי אוהב בעולם. גיליתי שאני טוב בזה. אני משחק רק חצי שנה וכבר זכיתי בהרבה תחרויות גם של ילדים עם מוגבלות וגם בתחרויות רגילות. הייתי שמח להשתתף בחוג פה בעיר הוד השרון, אבל אין כאן חוג כזה. כרגע אני נוסע לשחק בכפר סבא ורמת גן. ".
אורן, אביו של עומר מספר על קשייו בכל הקשור לעמידה ממושכת ומספר על כוח הרצון של בנו. יש לנו בן יחיד שהוא עולם ומלואו עבורנו. אנחנו עושים הכל למענו. יש לו כוח רצון ובמקום שאנחנו נדחוף אותו – הוא דוחף אותנו. הוא מתאמן מספר פעמים בשבוע ב'ספיבק' רמת גן, אצל המאמן אביב גורדון. אביב נותן לו המון מוטיבציה ומביא אותו לרמות הגבוהות ביותר. 'ספיבק' הפך לבית השני של עומר. המרכז הוא כמו משפחה שבה כולם שווים".
מהו החלום שלכם כמשפחה?
אורן: "עומר משתתף בתחרויות ברחבי המדינה. בתחרויות שמשתתפים בהם נכים וגם תחרויות עם אנשים בריאים לחלוטין ללא כל מגבלה, גם אותם הוא מנצח את כולם. החלום שלנו הוא שעומר יהיה מאושר. הוא חולם להגיע בעוד 8 שנים לאולימפיאדה שבאוסטרליה – אנחנו נעשה הכל כדי להגשים את חלומו".
מה הייתם רוצים לבקש מהציבור בכל הנוגע לקבל האחר והשונה?
ג'ודי: "אל תמהרו לשפוט. לא כל נכה יושב בכיסא גלגלים ולא בעל מוגבלות בין אם היא קשה או קלה זקוק לרחמים. לראיה בנינו עומר – שהפך לילד מקובל ואהוב על כל חבריו. הוא מצליח לפלס את דרכו גם בעולם גם אם לא תמיד קל. כרגע אנחנו במסגרת חמה, מקבלת ולא שופטת – אך לא תמיד זה היה כך".
