שרי ירושלמי, הפעילה הכי בולטת בקהילה הגאה בהוד השרון, לא אהבה – בלשון המעטה – את הכתבה שפרסמנו בשבוע שעבר עם הרב הילר, שאמר בין היתר שיש לחברי הקהילה בעיה שהיא ברת תיקון.
"לא קראתי את דבריו, באופן כללי אני חושבת שהגיע הזמן להפסיק לתת במה לטרלול הזה", היא אומרת. "לא יתכן שכל שנה לפני חודש הגאווה האיש ירואיין שוב ושוב ויפיץ את החושך, הבורות והשנאה שלו. טיפולי המרה הם טיפולים הגורמים לילדים ונוער, ביוש והאשמה עצמית ומביאים לאחוזים גדולים של אובדנות. הם פשוט מנסים להתאבד".
ירושלמי (41) אם לשניים (אורי בן 9 וג'וני בן 6) פעלה במשך שנים לקידום צרכי הקהילה בעיר. היא מדורגת במקום ה-23 ברשימת העבודה לכנסת. כרגע המקום הזה לא ריאלי, אבל אם לסמוך על האקטיביזם של ירושלמי, היא לא תישאר שם לאורך זמן. בין שלל תפקידיה: יו"ר החוג הגאה במפלגת העבודה, ראש ההתארגנות "גאות", מתנדבת בארגון החינוך חוש"ן ומרצה על אקטיביזם ושינוי חברתי.
כפעילה חברתית בכל הקשור לקהילה הגאה, מה דעתך על ההתנהלות של עיריית הוד השרון בנושא?
"הרבה מים עברו בירדן מאז הובלתי את המאבק בלהט"בופוביה בעיר. זה כמעט בלתי נתפס שרק לפני חמש שנים סגן ראש העיר וחברי מועצה מכהנים, התבטאו בצורה מכוערת כלפי הקהילה. אז, כשביקשנו לקיים פיקניק משפחות קטן בגינת השחר, הם סירבו בטענה שאין לחשוף את ילדי הוד השרון לתכנים מסוג זה והם לא יתנו יד לביזוי זכר חללי צה"ל עם חגיגת גאווה בסמוך לאנדרטה בגינת השחר.
לשמחתי, המאבק שלי ושל חברי הצליח ומאז עיריית הוד השרון מציינת את חודש הגאווה בכל שנה. בשנה שעברה נתלו דגלי גאווה בדרך רמתיים. בנוסף, קיבלנו מקום שביעי ומכובד במדד הגאה של האגודה למען הלהט"ב, דבר מרגש ומשמח מאוד. אנחנו בהחלט בכיוון אבל יש עוד עבודה".
כשהיא מדברת על השינויים שצריכים להתרחש, היא מתכוונת בין היתר לכך שבהוד השרון עדיין אין מחזיק תיק גאווה כמו בערים רבות אחרות, דבר שהיא מקווה שישתנה בקרוב.
"יש דברים קריטיים שצריך לטפל בהם כמו הכשרות לכל נשות ואנשי הוראה מגני הילדים ועד לתיכונים. אני יודעת שהכשרות חלקיות נעשו אך לצערי הבורות עדיין חוגגת והחינוך זה המקום הראשון שצריך להתחיל בו", היא אומרת.
כמה חברי קהילה יש בעיר היום?
"שאלה מצוינת. אין רישום ספציפי לקהילה ולכן אי אפשר לדעת בוודאות. אני מניחה שכמו בכל מקום גם בהוד השרון עשרה אחוז מהאוכלוסייה היא להט"בית. הוד השרון היא עיר נפלאה שמושכת אליה זוגות רבים ומשפחות צעירות, גם להט"ביות".
כיצד את מקדמת את הצרכים והזכויות של הקהילה בעיר ובכלל?
"למרות המעורבות שלי איני נושאת תפקיד רשמי ואין ביכולתי לשנות או לקדם דברים מתוך העירייה בצורה רשמית. מנגד, דלתי פתוחה למקרים ובקשות לעזרה ואשמח לעזור ככל שביכולתי".
בחרת לרוץ לכנסת. כיצד את חושבת שתצליחי להשפיע משם?
"התמודדתי בפריימריז של מפלגת העבודה והגעתי למקום 23 מתוך 60 מתמודדות ומתמודדים. אני מגיעה לעולם הפוליטי מתוך אקטיביזם, מתוך האמונה שאפשר וצריך לשנות ולתקן עוולות. אני מאמינה בכוח לשנות מתוך המערכת והרצון להגיע לשולחן קבלת ההחלטות ולהיטיב באמת".
את חושבת שמירב מיכאלי תסייע לקהילה?
"מרב מיכאלי היא חברת הכנסת שחוקקה הכי הרבה חוקים חברתיים. מדובר באשה שערכי צדק אמת ושיווין הם נר לרגליה ואני גאה להיות חלק מהמהפכה שהיא מובילה. מרב הייתה ועודנה חברת אמת של הקהילה ותמשיך לפעול למען תיקון אפליית קהילת הלהט"ב".
האם השר אמיר אוחנה מסייע ותורם לקהילה?
"אני לא הרגשתי את הסיוע שלו. הוא מכריז על עצמו שהוא 20 אחוז הומו ושמונים אחוז ליכודניק. את התפקוד שלו כליכודניק ראינו כולנו, אני עדיין ממתינה לעשרים אחוז עשיה למען הקהילה".
כיצד אירועי יום הגאווה אמורים להתקיים לדעתך כאן בעיר ובכלל והאם די ביום אחד בלבד?
"אירועי הגאווה צריכים להיות מותאמים לכלל האוכלוסייה. אסור לשכוח שאירועי גאווה הם בראש ובראשונה הפגנה למען השוויון. זו הזדמנות להדברות וחינוך לפלורליזם וקבלת השונה. חשוב שיהיו אירועי גאווה, אבל חשוב לא פחות שנושא השוויון וקבלת השונה יקודם גם הוא לכל אורך כל השנה. לצערי, השנה עדיין אין פרסומים על אירועי הגאווה ואיני יודעת מה בתכנון. אני מקווה שפרטי האירוע יתפרסמו בקרוב".
