חייל משוקולד

יוני כהן (23) מנוה ימין, שנחקר בחשד לגניבת אמצעי לחימה, מתאר לדבריו איך הפך מלוחם שנלחם ב-7.10 נגד מחבלים והציל חיי אדם – לחשוד 

כשמרבית מאזרחי ישראל עדיין רק החלו לשמוע על הזוועות שמתחוללות בעוטף עזה, יוני כהן תושב נווה ימין, היה בדרכו להילחם במחבלים שרצחו, אנסו ושחטו יהודים. כעת לאחר שהודח משירות המילואים, בזמן שהוא ממלצר ומגיש מנות שעשויות ברובן משוקולד – הוא מספר על חלומו לחזור ולהילחם למען המדינה.

"לא ייתכן שחיילים שנלחמים ומוכנים למות למען המולדת יואשמו ללא כל הצדקה", אומר כהן.

יוני כהן, סיים את שירותו הצבאי כלוחם בצנחנים ועדיין בשירות מילואים – יצא לסייע לחיילי צה"ל ב-7.10 נגד מתקפת החמאס. לדבריו, באותה עת לא גויס לשירות מילואים , אך הלהט להגן על אזרחי ישראל בער בו. הוא פגש את חבריו הלוחמים, נלחם נגד המחבלים והציל במשך אותו היום עשרות אזרחים. בתום הלחימה הזדכה בשם אחד מהלוחמים על אמל"ח בבסיס בשדרות, דבר שהוביל לדבריו לחקירה בחשד לגניבת אמל"ח. 

"כל מה שעשיתי היה להגן על אזרחי ישראל. על משפחות, ילדים ומבוגרים שהיו נטבחים אם לא היינו שם. גדלתי על ערכי הציונות ובגיל 14 יצאתי מרצוני לפנימיית 'אור עציון' – פנימייה צבאית תורנית, שמכשירה מנהיגים וקצינים למערך קרבי. כל חיי קראתי ספרי מורשת וידעתי שאתגייס לצבא וההפוך ללוחם. ב-7.10 עם תחילת השמועות, ידעתי שאני חייב לצאת ולהגן על האחיי היהודים גם אם זה יעלה לי בחיי".

לדבריו של כהן, הוא עצמו התחמש באמצעי לחימה מחיילי צה"ל שנהרגו במקום – כך הצליח להגן על תושבי העוטף. בתום הלחימה הזדכה על הציוד בבסיסו, יחד עם שאר הלוחמים שפעלו בשטח.

לדבריו, כדור השלג החל להתגלגל כחודש לאחר מכן: "אחד מהחיילים ביקש ממני להשיב את אחד מאמצעי הלחימה שעמם נלחם. הוא ידע שאני מפקד ושיהיה לי יותר קל למסור אותו. פניתי לבסיס בשדרות, הזדהיתי בשמי וחתמתי על החזרתו. שבועיים לאחר מכן בלשים וחוקרים שהגיעו לבסיסש לי זרקו את תכולת התיק שלי על הרצפה מול כולם ועצרו אותי. בכל ימי חיי לא הרגשתי מושפל כל כך. אני שיצאתי להגן על המדינה בוזיתי בצורה כזו".

איפה החקירה עומדת כעת?

"כרגע החקירה נדונה בפרקליטות. בימים הקרובים אגיש בקשה לגיטימית לסגירת התיק המיותר הזה באמצעות עורך דין. יש לי המלצות מכל המפקדים שלי שרוצים שאחזור לשירות המילואים. לצערי כרגע בשל החקירה ‏לא מאשרים לי לחזור. כל מה שרציתי ואני עדיין רוצה זה להגן על המולדת שלי. לא גנבתי כלום, לא לקחתי כלום ואת מה שהיה ונשאר – החזרתי.

האבסורד הוא שאם לא הייתי מחזיר את הציוד אף אחד לא היה יודע מכך. לצערי יש עוד הרבה חיילים כמוני שבמקום לשמוח שהם רצים להציל חיי אדם – ממררים את חייהם. לא ייתכן שישפטו אותנו ללא הצדקה".

אתה מתחרט שיצאת להילחם?

"הייתי עושה זאת שוב ושוב. אם לא נצא להילחם ונגן אחד על השני – האויבים שלנו ינצחו אותנו. כל מה שאני מצטער עליו הוא שבמקום להילחם ולהגן על אזרחי ישראל, אני מגיש שוקולד ועוגות, בזמן שחלק מהחיילים הלוחמים שהם חברים שלי – מוסרים את נפשם בחזית".

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן