שמע אישמעאל

אישה דתית לאומית משמשת פונדקאית לזוג חילוני מהוד השרון שמעודד לימוד ערבית, נשמע כמו התחלה של בדיחה אבל זה הסיפור של אישמעאל ושירז בן ישראל מהוד השרון

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

אישמעאל בן ישראל (42) מהוד השרון כבר רגיל להסביר מה מקור השם יוצא הדופן שלו. אביו היה אמריקאי אורתודוכסי שיצא בשאלה, הפך לפציפיסט, ולבנו קרא על שם ישמעאל בן אברהם כדי להדגיש את החיבור בין היהודים לערבים. 40 שנים לאחר מכן, אישמעאל ואשתו שירז שגיא חובקים תינוקת מתוקה בת חודש וחצי, אלמה, שנולדה בהליך פונדקאות. לשם כך נעזר הזוג החילוני מהוד השרון בזוג חרדי שגר ביישוב קטן בגוש עציון. למסתכל מבחוץ זה אולי נראה כמו צחוק הגורל אבל לאישמעאל זה ממש לא בא בהפתעה. היו לו סבים חרדים בארה"ב, הוא גדל בצפת ומכיר היטב את ערכי היהדות.

"כשהחלנו בהליך הפונדקאות הנחתי מראש שרוב המשפחות שיתנדבו לכך יהיו דתיות. בקהילה הדתית יש משקל רב לנתינה ואהבת ישראל, ומבחינת הזוג התורם זאת הייתה הזדמנות לא רק לעשות מצווה אלא גם לתרום לקרוב לבבות".

שירז: "חשבנו שהם מאוד שונים מאיתנו אבל כל אחד מהצדדים עבר מסע כדי לקבל את הצד השני כמו שהוא, ובסופו של תהליך גילינו שיש בינינו הרבה קווי דמיון בדברים המהותיים. הבנו שאם יש חיבור על בסיס ערכים משותפים והלב, כבר לא משנה מי גר איפה ואיך. לדוגמא, אנחנו אנשים שלא מקבלים דברים כמובן מאליו, וגם הם.

הם התייעצו עם רב בקשר לכך שהילד שיצא לא יחיה באורח חיים דתי. לנו כחילונים זה נשמע מוזר שמתייעצים עם רב, אבל הוא אמר שזה כנראה אסור, אבל כל הכבוד להם. העובדה שהם החליטו ללכת על זה בכל זאת, מוכיחה שגם הם אוהבים לבחון את הדברים ויש להם גמישות מחשבתית".

Untitled (12)

בנוסף לעבודה שבני הזוג הם חילונים גמורים, הם גם שייכים באופן מובהק לצד מסוים של המפה הפוליטית. מן הסתם ההפוך מזה של הזוג שנתן להם מגופו ואיפשר להם את ההורות המיוחלת. אישמעאל הוא ממקימי עמותת "עמל" (ערבית מדוברת לכולם) הפועלת להנכחת השפה הערבית, וקידום חיים משותפים. אבל אם היה מי שחשב שזה סלע מחלוקת – המציאות מוכיחה שיש בין הצדדים הרבה יותר עקרונות משותפים ממה שנוטים לחשוב.

"הבעל מאוד תומך ברעיון של העמותה כי גם היא עובדת למען קירוב לבבות, שיוויון וכבוד הדדי. כמובן שכשאנחנו מדברים על הסכסוך עולים נושאים נפיצים, אבל אנחנו צולחים אותם עם הרבה רגישות ואמפתיה, וגם כנות וישירות. אנחנו לא מנסים לשכנע אחד את השני אלא להבין זה את זה, לכבד את השונה ולחבק את המשותף, האנושי והאוניברסאלי. זה כמו מצב שיש מישהו בצד השני של המפה הפוליטית בתוך המשפחה, רק שמשפחה לא בוחרים. כאן בחרנו את קרובי המשפחה החדשים בעצמנו, ממקום מודע ומפוכח".

הפסקתי לספור כמה הפריות עברתי

בני הזוג הכירו לפני תשע שנים, התחתנו בטקס אזרחי ותכננו להקים משפחה מייד, אלא שתכניות לחוד ומציאות לחוד. החודשים עברו, שירז לא הרתה והם החלו בתהליך הארוך והמייגע של טיפולים כואבים וקשים.

שירז: "עשיתי המון הפריות, ובשלב מסוים הפסקתי לספור כמה כדי לא להתבאס. לוקח זמן לעכל שלעולם לא תיכנסי להריון, וניסינו הרבה זמן עד שהחלטנו לאמץ, אבל בישראל חייבים להיות נשואים בשביל לאמץ ואישמעאל לא רצה להתחתן ברבנות. זה לא שאנחנו נגד הדת, אבל אנחנו נגד כפייה דתית". 

אישמעאל: "בהתחלה גם התנגדתי לפונדקאות כי כשעושים את זה בחו"ל זה כולל משפחות עניות שעושות זאת בשביל הכסף, ואז זה כמו זנות, למכור את הרחם, חלק מהגוף, עבור כסף. אבל מבחינת הזוג התורם זה לגמרי הגיע ממקום של קרוב לבבות ולא צורך כלכלי".

שירז: " לקח 6-7 שנים עד שפנינו לפונדקאות כי צריך מכתב מרופא שמאשר שניסית את כל האפשרויות והם לא ממהרים לאשר את זה. לאחר האישור יצרנו קשר עם שירי אור, פונדקאית בעצמה שעזרה לנו להתחבר לזוג התורם. נפגשנו איתם בבית קפה ומייד הייתה מין תחושת חיבור טוב, עוד לפני שהוצאנו מילה". 

אישמעאל: "בין הנשים היה חיבור רגשי מידי, ואני ישבתי עם הבעל ופתחנו את כל הקלפים. דיברנו מה יקרה אם יהיה בן, כי לא היינו רוצים לעשות ברית מילה, אבל דווקא עניין הברית פחות הפריע לו כי אפשר להיות יהודי בלי ברית מילה. היה לו חשוב לדעת שהילד או הילדה יגדל בבית "יהודי" והיתה לנו שיחה על מה זה אומר. היה בינינו דיאלוג וכל אחד זז קצת". 

שירז: "היו לי הרבה חששות, במיוחד כשהם רצו לשאול את הרב מה מותר ומה כדאי, אבל באנו מהמקום של לראות אותם ובמיוחד רצינו מה שטוב לאישה. גילינו שהם מאוד ליבראליים, שיש ביניהם תקשורת מדהימה ושיש לנו רק מה ללמוד מהם. נחשפנו ליישוב שלהם, לאורח החיים ולחיי הקהילה שם. הם הזמינו אותנו לארוחת שישי, בחנוכה להדלקת נר ועשינו אצלם בבית הכנה ללידה. ביום הבחירות שהיה יום חופש הזמנו אותם עם הילדים שלהם, והמשפחות שלנו למפגש משפחות בפארק בהוד השרון, והיה מאוד מרגש".

איך הגיבו המשפחות?

אישמעאל: "על המשפחות שלהם זה קצת נחת, מה שרק הדגיש את הרחבת שלב שלהם כלפינו, זוג חילוני שמאלני. אמא שלי, שהיא אישה מסורתית מאוד תמכה, ואני מאמין שגם אבא שלי ז"ל לא היה פוסל אף אחד. שאר האנשים סביבנו כמובן מאוד תמכו והיו מאוד סקרנים לגבי התהליך, כי הרבה אנשים לא מודעים לכך שניתן לעשות אותו בארץ". 

ללידה, שנעשתה בבית החולים הדתי שערי צדק, לא הספיקו להגיע. 

"היא ילדה תוך 7 דקות", מחייך אישמעאל. "הצוות בשערי צדק היה מדהים. הם הבינו את כל הסיטואציה וזרמו איתנו. בסופו של דבר היתה לנו חוויה טובה שפיצתה על הסבל שעברנו לפני כן. קיבלנו מתנה גדולה – גם את הילדה וגם את הקשר איתם שזה לא ברור מאליו". 

מרגיש שהפונדקאות מוסיפה למחויבות ההורית

שירז היא מנהלת משאבי אנוש. 18 שנה עבדה בהיי טק. יש לה תואר ראשון בכלכלה וניהול, תואר שני בלימודי עבודה והיא גם מנחת קבוצות, מאמנת אישית מוסמכת ומנחה תכנית רדיו ברדיו החברתי על מיומנויות עתיד בעולם העבודה. אישמעאל הוא בעלים לבית ספר ללימוד שפות און ליין LingoLearn הוא עובד הרבה מהבית וזה מסתדר לו מצוין עם ההורות החדשה.

אישמעאל: "אני מרגיש שהליך הפונדקאות מוסיף למחויבות ההורית. הוא מערב עוד אנשים, השקעה אדירה של ידע טכנולוגי ומשאבים כספיים רגשיים, נפשיים ובירוקרטיה של חודשים ארוכים וזה רק מגביר את הרצון שלי לבלות איתה יותר. אנחנו גם לא בני עשרים שיודעים שיש זמן ויהיו עוד ילדים". 

שירז: "אנחנו גם חושבים הרבה על המורכבויות שצפויות לילדה. איך נסביר לה? איך יהיה הקשר עם הזוג התורם? אנחנו מאוד רוצים שהוא ימשיך להתקיים". 

מחסור בנשים פונדקאיות

הליך הפונדקאות בארץ הוסדר בשנת 2018. החוק המתוקן אמנם הרחיב את מעגל הנשים הזכאיות להיכלל בהליך אבל עדיין ישנם קשיים ומהמורות רבות לבני זוג המעוניינים בהליך. 

אישמעאל: "בארץ אין היצע רב של משפחות המעוניינות להשתתף בתהליך כתורמות ויש עליהן גם מגבלות. הם חייבים להיות בעלי ילדים משלהם, הם צריכים לעבור אבחונים ובדיקות רבות ועוד. גם הרופאים לא ממהרים לשלוח אישה להיעזר בפונדקאות, ומעודדים אותך לעבור עוד ועוד הפריה ואתה מתפתה לנסות כמו מהמר שלא יודע מתי להפסיק. בינתיים אתה מזיק לגוף שלך, הרופאים עושים קופה, ואף אחד לא מגביל את זה עד גיל מסוים".  

מהן העלויות של כזה תהליך?

אישמעאל: "אני מעריך שכל התהליך עולה בסביבות ה 200 אלף שח. זה לא מתאים לכל אחד אבל עדיין עדיף על הליך פונדקאות בחו"ל".

כתבות קשורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן