כך או כך, יוכל יורש להחליט כי הוא מוותר על חלקו בעיזבון , מה שנקרא "הסתלקות מירושה".
ההסתלקות יכולה להיות כללית- מכל חלקו בעיזבון , במקרה כזה חלקו יחולק שווה בשווה בין היורשים האחרים . ההסתלקות יכולה להיות ספציפית- לאדם מסוים (בן זוג, ילד או אחיו של המנוח). ההסתלקות תעשה כל זמן שלא חולק עיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית משפט לענייני משפחה. היא סופית ובלתי ניתנת לביטול. מרגע שהסתלק, ייחשב כאילו מעולם לא היה יורש ולא יחולו עליו גם חובות של יורש.
נכון יהיה להגיד שיורשים אינם נוטים להסתלק, לוותר על חלקם בעיזבון אולם, ישנם מקרים שזה דווקא כן קורה.
הסיבות לכך מגוונות. הן יכולות להיות אישיות -רגשיות או משיקולים פיננסיים- כלכליים- מיסויים. בחלק גדול מהמקרים, ילדים מסתלקים לטובת ההורה שנשאר בחיים על מנת לתת לו בטחון ושקט כלכלי ולאפשר לו להתנהל בעצמאות בלי "שותפים" . הסתלקות כזו נעשית בהנחה שלאחר פטירתו של ההורה השני, ירשו הילדים את העזבון שיוותר.
לעיתים, יורש מבקש להסתלק מחלקו בעזבון בגלל תנאי או דרישה מסוימים המתנגש עם אינטרס שלו או שאינם מקובלים עליו , כגון: שינוי מקום מגורים או אורח חיים , פרידה מבן זוגו, וכדומה , היורש יעדיף לוותר על חלקו בעזבון ולא לעמוד באותו תנאי או דרישה.
יורש יכול להחליט כי הוא מסתלק מחלקו בעזבון ביודעו שהעברת נכס מסויים תחייב אותו בתשלום מיסים או פרעון חוב שהוא אינו יכול או אינו מעוניין לפרוע. קיים הבדל בין הסתלקות במקרה של צוואה לבין הסתלקות בהיעדר צוואה , בכל מקרה, רצוי , תמיד, להתייעץ עם עו"ד המתמצא בנושא בטרם מקבלים החלטה.
ליעוץ עם עורכת הדין מיכל גלבוע
