לאן שלא תביטי

קיצור מאסרו של רונן ביטי, עורר את זעמם של רבים. מיקה נטוביץ, מהמרכז לנפגעי תקיפה מינית בשרון: "שחרורו המוקדם של ביטי מעביר לנפגעות מסר שקולם של אותם ילדים, נערים ונערות שעוברים תקיפה מינית – לא נחשב" http://www.kolmila.org.il

רונן בטי, תושב הוד השרון, שהורשע במעשים מגונים והטרדה מינית של שבע ממעריצות בתו – שוחרר השבוע מכלא מעשיהו. ביטי, שהיה אמור לרצות 20 חודשי מאסר, שוחרר בתום 9 חודשים בלבד. הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון בביצוע מעשים מגונים ובהטרדה מינית של שבע נערות בנות 15-13 שהעריצו את בתו. בית המשפט השלום בכפר סבא, גזר עליו באוגוסט בשנה שעברה עבודות שירות ו-20 חודשי מאסר על תנאי אך הפרקליטות ערערה על העונש ובית המשפט המחוזי החליט להחמיר אותו למאסר.

ביטי, נאשם בעבירות של מעשים מגונים, איומים והטרדה מינית של תשע קטינות בנות 13 עד 15. בכתב האישום נכתב כי שהוא ניצל באופן בוטה את הערצתן העיוורת של הקטינות לבתו ואת רצונן של הקטינות לזכות בחיבתו ובקרבתו בכל מחיר. ביטי מואשם שיצר קשר עם הקטינות דרך קבוצת ווטסאפ שהקים למעריצות של בתו בשם "ביטי אימפריה". הוא נהג לפנות אליהן באופן פרטי ולשכנע אותן להוריד את אפליקציית 'טלגרם' שדרכה יוכל לשוחח עמן בסודיות".

על פי כתב האישום, ביטי ביקש מהמעריצות לבצע מעשים מיניים ולשלוח קובצי קול שבהם הן נשמעות גונחות, שוחח עמן על התנהגותן המינית ושלח להן תמונות וסרטונים שלו מבצע מעשים בעלי אופי מיני. עוד הוא מואשם כי איים על שתיים מהקטינות לאחר שבקשו לחשוף את מעשיו בפני אשתו.

"התמונות מתוך קמפיין של קולמילה לעידוד פנייה של בני נוער הנפגעים ברשת"

ביקורי בבית משפחת בטי

לפני מספר שנים, במסגרת עבודתי כעיתונאית, יצא לי לבקר בבית משפחת ביטי לצורך ראיון עם עדי שרק החלה את צעדיה בעולם הבידור. נכנסתי לבית המשפחה שבהוד השרון שם גיליתי – משפחה חמה ואוהבת שדוחפת את בתם להצלחה ומעודדת אותה. באותם ימים הקשיים והדאגות של עדי היו הרצון שלה להצליח באודישנים ולהספיק להכין שיעורים בזמן הנסיעות בעת שאביה היה מסיע אותה להצגות או המופעים שבהן השתתפה. עדי שתפה לאחרונה את רגשותיה על מעשיו של אביה וסיפרה שאם מישהו היה אומר לה שבגיל 16 יראו כפי שהם, היא הייתה צוחקת עליו – האמת שגם אני לא האמנתי כששמעתי על מעשיו.  

מיקה נטוביץ, מנהלת שירות סיוע ברשת, במרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. מספרת: "לצערנו אין לפדופילים פרופיל מסוים. הם מגיעים מכל שכבות האוכלוסייה. ישנם גברים וגם נשים. מבחינת אותם ילדים ובני נוער שבאים איתם באינטרקציה, אותם פדופילים הופכים למעין חברים שלהם לאחר כמה שיחות. הם לא מזהים את הסכנה. הפדופילים צדים אותם דרך הדינמיקה הזו". מיקה שמסייעת למאות בני נוער מספרת על העזרה שמוצעת דרך אפליקציה אנונימית, מתן עזרה למשפחות הנפגעים, לווי מול המשטרה, בתי המשפט ועוד.

"מצאנו אפשרות לסייע לבני הנוער באמצעות צ'אט  'קולמילה' – שמאפשרת להם לכתוב בצ'ט אנונימי או בווטסאפ ולעזר בנו".

לדבריה של מיקה, פרשת רונן ביטי ושחרורו המוקדם, תגרום לילדים ובני נוער להפסיק להתלונן. "הרבה נערים ונערות שחוו תקיפה מינית, טוענים שאין להם על מה להתלונן. אנחנו שומעות את המשפט 'למה שנתלונן, גם ככה לא יעשו לתוקף שלי כלום'. ילד או אדם שעובר תקיפה מינית, נושא את הטראומה לנצח. לפגיעה יש השלכות רגשיות ופיזיות גם אם היא וירטואלית. אותן נערות שהוטרדו על ידי ביטי, יחששו כל חייהן שהתמונות ששלחו יופצו ברשת ויגיעו לפדופילים נוספים. המסר בשחרורו של ביטי לאותן נפגעות הוא שהעניקו לו פרס למרות שהוא פצע את נשמתן".

מיקה נטוביץ, מהמרכז לנפגעי תקיפה מינית בשרון

שומעים וקוראים – "קול מילה"

אחת הדרכים שלנו לסייע לנערים ונערות שנפגעו וחוששים להיחשף היא כאמור דרך 'קולמילה' צ'אט הסיוע האנונימי של מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הפועל משלהי 2015. הוא מציע סיוע בהתכתבות Live לבנות ובני נוער ולצעירות וצעירים אשר מצויים בבדידות גדולה, במצוקה ולעיתים אף בסיכון מיידי עקב פגיעה מינית שהתרחשה בעבר או פגיעה שעדיין מתקיימת. הטכניקה הייחודית של סיוע בהתכתבות פותחה מתוך ההבנה שהמדיום של כתיבת מסרים מידיים, באמצעות המכשיר הנייד ובעיקר ברשת, נגיש יותר לקהל הצעיר ולאלה אשר מעדיפים לממש חלק ניכר מהאינטראקציות שלהם מול אותם מסכים. חשוב לנו שהם יבינו שהכל נעשה באופן אנונימי ולנו אין דרך לדעת מי הם".

כולם מדברים על הפגיעה באותן נערות ומושטים להן עזרה ואמפטיה. מה לגבי עזרה לילדים של התוקפים, למשל כמו במקרה של עדי בתו של רונן שטוענת שאביה הרס לה את החיים?

"זו שאלה מעולה. לצערנו אין לנו מענה טיפולי לאותם הילדים של התוקפים. הם נאלצים להתמודד עם מעשיהם של הוריהם ויכולים לפנות לטיפול באופן פרטי". 

כאחראית על המענה ברשת, האם לדעתך יש דרך למנוע ולהזהיר בני נוער מפני פדופילים?

"כדי לנסות ולמנוע את התופעה, צריך לייצר בבית תקשורת פתוחה. להעביר לילדים מסר שאפשר לדבר על הכל ולא בדרך שיפוטית. לא להאשים ולכעוס או להיבהל כאשר הילד מספר שהוא מדבר עם מישהו זר. לא לחטט לו בטלפון – רק לגרום לו להיפתח ולספר מתוך ביטחון שהוא יכול לפנות ולהיעזר בכל שאלה או בעיה".

כתבות קשורות

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן