רקפת כהן, תושבת העיר תומכת הוראה בגן עירוני, זכתה להתחתן השבוע במקום עבודתה: בגן הילדים בו היא מלמדת. הרעיון המקורי והמרגש היה של ילדי גן ברבור, ששמעו על הצעת הנישואים המרגשת שרקפת קבלה מבן זוגה והתעקשו להיות בין מוזמני החתונה.
"אני עובדת כבר 23 שנים בתחום החינוך ובגני ילדים. בחיים לא חלמתי שאתחתן בגן ילדים", היא אומרת בהתרגשות.
רקפת בת 52 נישאה ביום ראשון לדוד ששון בן ה-62, בן זוגה בעשר השנים האחרונות. השניים תכננו להינשא לפני כשנתיים אך הקורונה עצרה מבעדם.
"לפני שנתיים מלאו לדוד 60, הוא הפתיע אותי והציע לי להתחתן. דחינו את החתונה בגלל הקורונה וזמן קצר לאחר מכן כשנסענו לחופשה בכנרת – הצעתי לו להתחתן באגם בהוד השרון. קראתי שבעירייה מאפשרים לזוגות לעשות זאת והרעיון להתחתן בטבע – קסם לי. דוד כמובן הסכים ואני התחלתי לעשות את כל הבירורים. קבענו תאריך ל- 20.10.20 אבל החתונה לא יצאה לפועל היות והחלו הגבלות על מספר המשתתפים בחתונה. כשהוגבלנו ל-20, החלטנו לוותר על הרעיון למרות שהכל כהר היה סגור ומוכן".
מה גרם לחתונה הזו להתרחש?
"אני כבר ירדתי מהרעיון, אנחנו 10 שנים ביחד וטוב לנו אז המשכנו ככה את החיים. תמיד צחקתי עם דוד שההצעה שלו לא בתוקף. הפעם בחג הפורים, דוד הציע לי נישואים דרך הזום. אני לומדת קורס הכשרה של תומכות חינוך והוא עשה זאת מול כל התלמידים והמרצות.
כששבתי מחופשת פורים, שיתפתי את הילדים בגן. אני מלמדת בגן ברבור ומשתפת את הילדים בכל מיני דברים מעניינים וחינוכיים שקורים לי. כשהם שמעו שאני מתחתנת, הם הפצירו בי להתחתן בגן וסיפרו שהם רצו להיות בחתונה שלי".
כיצד הגבת?
"מדובר בילדים בגילאי גן חובה, הם לא עזבו אותי לרגע. בהתחלה זה היה נראה לי לא לעניין להתחתן בגן עם צעצועים וארגז חול, אולם ככל שחשבתי על זה יותר ויותר הרעיון נראה לי קסום ומיוחד".
מאותו הרגע שבו קבלה רקפת את ההחלטה, הכל התגלגל במהירות. רקפת יצרה קשר עם מחלקת החינוך ובקשה את רשותם ומשם הכל כבר קרה. לדבריה של רקפת ההתרגשות בגן הייתה בשיאה.
רקפת: "הילדים קישטו את הגן, כתבו ברכות ,הכינו אלבום עם ציורים, יצרו חתן כלה מפלסטלינה, גזרו תמונות של כלות וחתנים מעיתונים והדביקו, בנו חופה במרכז בנייה ואף שיתפו בתמונות חתונה של הוריהם.
החלטנו שלכל הילדים יהיה תפקיד בחתונה עצמה. כתבנו את התפקידים והילדים הגרילו תפקיד.
מספר ימים לפני החתונה הגיעה הרבה גלית- עורכת הטקס ושוחחה איתם על משמעות טקס החתונה, שבירת חפץ משותף וכן למדו את השיר קול חתן וקול כלה הם חתמו על הכתובה כעדים. סיגל המורה לריתמיקה לימדה אותם 2 ריקודים.
אני חושבת שכל נושא החתונה לימד את הילדים שזוגיות אפשרית בכל גיל. שניתן לבחור להתחתן איך שרוצים. שאהבה היא המנוע של חיינו. שיש להם יש מקום ,יוזמה, בהצעת רעיונות בשיתוף בהחלטות ועצם היותם חלק בלתי נפרד מהחתונה".
מי השיא אתכם?
כמה ימים לפני החתונה הגיעה הרבה הרפורמית שהשיאה אותנו. היא הסבירה לילדים מהי חתונה ונתנה להם לחתום על הכתובה. החתונה התבצעה בסופו של דבר במתחם של גן אנפה כי יש שם יותר מרחב".
מסתבר שהקורונה עשתה לכם טוב
"החתונה נדחתה בגלל הקורונה אבל מראש רצינו להתחתן בטבע או בסגנון אחר. לשמחתנו הילדים הביאו את הרעיון הגאוני הזה, כך שזכיתי להתחתן במקום הכי מיוחד עבורי".
כיצד ההורים הגיבו לכך?
"כולם התרגשו ורצו להשתתף. אנחנו בחרנו לשים את הילדים במרכז ולחגוג רק איתם".
ידוע שילדים מחכים מבוגרים, התקבלה עוד הצעת נישואים בין ילדי הגן?
"לא (עונה רקפת בחיוך), אבל עשיתי חשק לאחת האימהות. היא אמרה לי: 'עשית לי חשק להתחתן שוב'. בנה שלומד בגן אמר לה בדאגה: 'את יכולה להתחתן שוב רק עם אבא. זה היה משעשע".