"הקורונה אמנם טלטלה את המערכת, אבל גם חישלה אותה"

כבר בגיל 15 חלמה חן שגיב על דוקטורט בפיזיקה, אבל ספק אם חזתה שתהפוך למומחית לבינה מלאכותית ופתולוגיה דיגיטלית. בראיון נרחב היא מספרת איך כיצד לאחר הרתיעה הראשונית, עולם הרפואה והמחקר מחבק כיום את התחום; מסבירה על המהפכה שתוביל לאיתור מוקדם של מחלות ובניית פתרונות מותאמים אישית; מתרגשת לעשות שינוי לטובה בחיים של אנשים הרבה יותר מפיתוח אלגוריתמים, ומשתפת בחלומה הגדול מעבר לאתגרים המקצועיים: להפוך לסבתא

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

שפע הביטחון שמפגינה חן שגיב במידע המפורט שבפיה אודות מושגים מורכבים ומרתקים מסוג בינה מלאכותית ופתולוגיה דיגיטלית, גורם למאזין בצדו השני של הקו להאמין שביכולתה לרפא חולי סרטן אפילו בכוח הדיבור. אלא שכיאה לד"ר למתמטיקה שימושית, דבריה מגובים בהוכחות ומוצרים פרודוקטיביים שביכולתם לחולל מהפכה אמיתית בתחום הרפואה, תוך הפחתה משמעותית בשימוש במושג הכואב: מחלה חשוכת מרפא. 

"פיתחנו פתרונות מבוססי בינה מלאכותית שיעזרו לפתולוג לקבל החלטות בצורה מהירה ומדויקת יותר, ובמקביל להוציא מהביופסיה מידע שלא זמין לעיניו, על מנת לברר מהו הטיפול הנכון לחולה סרטן ולתת לו תרופה ספציפית", פותחת שגיב בראיון ל"הוד השרון ניוז". "תחזית התוצאה של אותה תרופה ורפואה מותאמת אישית הן קריטיות".

איך זה בעצם עובד? 

"לוקחים מידע שנמצא אצל חברות התרפות ובתי החולים, כמו ביופסיה, נתונים גנטיים ובדיקות עבר. על הבסיס הזה מפתחים מערכת בינה שמקבלת את המידע ומזהה איך החולה נכנס ומה מצבו. המערכת מקשרת בין הנתונים של החולה לפני שקיבל תרופה ומה קרה לו אחרי. כך נבנה פרופיל של חולים שהטיפול עבד עליהם טוב וכאלה שלא, ואנחנו מקבלים תחזית האם הטיפול יסייע לאותו חולה ספציפי. יש הרבה מאוד נתונים שלא ברור מה הקשר ביניהם, וכאן נכנסת גדולתה של הבינה המלאכותית. בעולם הרפואי, המטרה שלה היא לחקות ככל האפשר את יכולת המומחה, ומצד שני לייצר תובנות שהאדם יתקשה מאוד להגיע אליהן". 

בכל הנוגע לפרקטיקה, מדגישה שגיב כי בשונה מהקונספט הרגיל, החברה שלה בעצם "מביאה" את הבינה לידי הפתולוגים. "זו פלטפורמה שיודעת לטפל בכמה בעיות כמו ספירת תאים וסיווג רקמות כסרטניות או לא", היא מרחיבה. "הפתולוג יכול לסמן אותם על גבי התמונה ומאותם סימונים המערכת לומדת היכן יש רקמה סרטנית והיכן לא. משם הפתולוג יכול לייצר בעצמו את הפתרון.  לאחר שהמערכת למדה את הנתונים, אפשר לעשות את אותה פעולה על מאות מקרים נוספים".

פסיכומטרי באלעל

הדרך הארוכה והמפותלת שעברו חן ובעלה ניצן עד הפוזיציה הנוכחית המשותפת שלהם היא סיפור בפני עצמו. בראשיתה, היא לימדה מתמטיקה לקראת הבחינה הפסיכומטרית ואילו הוא היה מאבטח באלעל. אי שם בשנת 1993 שינו כיוון בדרכם לעולמות ההייטק – היא בפיתוח אלגוריתמים והוא במכירות ובניית תכניות עסקיות. במשך שלוש שנים עבדו יחד בהולנד בחברה שעסקה בפיתוח ראייה ממוחשבת, ובהמשך התקדמו מקצועית בנפרד. 

לפני כ-12 שנים איחדו כוחות, הפסיקו להיות שכירים וקפצו יחד למים סוערים כשהקימו את "שגיבטק", חברה בעלת רזומה של עשרות פרויקטים בארץ ובחו"ל עבור חברות בתחומי הרפואה, הביטחון והחקלאות. לאורך השנים נחשפו למגוון צרכים של החברות השונות ובשלב מסוים החליטו כי ברצונם לפתח מוצר שיביאו הם עצמם לשוק. פרויקט משותף עם ענקית התרופות העולמית "רוש" הוכתר כמוצלח במיוחד ובעקבותיו הוזמנו בני הזוג שגיב להשתתף במאיץ סטארטאפים של החברה במינכן, גרמניה. בהשראת האירוע הקימו לפני כארבע שנים וחצי חברה נוספת – DeePathology, יחד עם שותפם למיזם יעקב גילדנבלט, חברה עצמאית העוסקת בעולמות של בינה מלאכותית ופתולוגיה דיגיטלית.

"בכל מקום שמכניסים אליו מערכות של בינה מלאכותית עולה השאלה האם האדם הופך מיותר, וגם כאן כשנכנסנו לתחום הפתולוגים שאלו האם באנו כדי לקחת להם את העבודה, אבל התשובה היא לו", אומרת שגיב. "המערכת באה לעזור לפתולוג בדברים המייגעים והסיזיפיים, כמו ספירה ידנית של תאים בביופסיה, כפי שנעשה ברוב המקומות בעולם. לזה הגיוני לעשות אוטומציה. עם זאת, ברור שעדיין צריך את הבינה האנושית. הבינה המלאכותית תגרום לזו האנושית לעסוק בדברים המורכבים והנדירים יותר. לפני ארבע שנים וחצי זה גרם לרתיעה, אבל פתאום אתה אומר – יש פה כלי שיכול לעזור לי לטעות פחות, לעשות לי חיים קלים יותר וגם לחסוך המון כסף. כיום העולמות המקצועיים של הרפואה והמחקר מחבקים את זה. אני מאמינה שהבינה המלאכותית תעשה מהפכה מטורפת לטובה בכל הקשור לאיתור מוקדם של מחלות ובניית פתרונות שעובדים על חולה ספציפי. בזכות כל אלה נזכה להיות בריאים יותר. אשר לפתולוגים, הם מבינים שהבינה המלאכותית לא תחליף אותם, אבל מי שלא ישתמש בה יישאר מאחור".  

חן וניצן שגיב

חשמל בבורה בורה

חן שגיב, 54, נשואה לניצן כבר 31 שנים. השניים הורים לתאומות בנות 23 – מאי, מאמנת כושר, ושיר, אחמ"שית במסעדה. בעלת תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה, תואר שני בפיזיקה ותואר שלישי במתמטיקה שימושית. "כבר בגיל 15 חלום חיי היה לעשות דוקטורט בפיזיקה", היא צוחקת. "למזלי יצאו לי שתי בנות "נורמליות" ששונאות מתמטיקה. ניצן היה מאושר, הוא פחד שגם הן יהיו גיקיות". 

אירוע קשה ומשמעותי שיניע אותה בהמשך בדרכה המקצועית, היה כאשר איבדה את אמה שנפטרה מסרטן. "הייתי רק בת 21 ואחד הדברים שרדפו אותי לאורך שנים היה האם עשינו הכל בשביל אמא. אתה מרגיש אשם כי אולי יכולת להביא מומחה אחר ולעשות יותר כדי שהיא תחלים", היא משתפת. שש שנים לאחר מכן קראה על מומחית לסרטן שנפטרה גם היא מהמחלה. "זה היה סוג של פרדוקס. לא נעים לי להגיד, אבל כשקראתי את זה רווח לי באיזשהו מקום. הבנתי שגם מי שכביכול יודע הכל יכול למות מסרטן". על ההשפעה המקצועית היא מוסיפה: "תמיד חלמתי לעסוק במתמטיקה ופיזיקה, אבל בתואר השני ניתבתי את עצמי לעולמות הרפואה, כי זה עושה לי משהו. אין ספק ששינוי לטובה בחיים של אנשים מרגש אותי יותר מלפתח אלגוריתמים".  

במעבר חד למציאות המורכבת של 2020 בחסות משבר הקורונה, שגיב מספרת על השפעה והאטה בעשייה, אך גם יודעת שהתחום בו היא עוסקת נמצא במצב מצוין ביחס לאחרים. "בכל מקרה אנחנו עובדים מרחוק מול גורמים רפואיים בחו"ל, ושם הקורונה לא הזיזה לאף אחד, הם פשוט עברו לעבוד מהבית", משחזרת שגיב. "אצלנו בארץ היה סוג של קיפאון ואנשים חיכו לראות מה קורה, כך שבמרץ עד יוני חווינו האטה, אבל בסביבות יולי-אוגוסט הדברים חזרו לעצמם. עכשיו יש התעוררות של ממש בתחום ועלייה גדולה במספר הפניות אלינו. כולנו עברנו הסתגלות ותקווה שבמחצית השנייה של 2021 נהיה במקום טוב יותר". 

רבים מחבריה יתקשו לחלוק את אותן תחושות. "בהייטק אתה צריך מחשב, וויפיי וחשמל. תן לי אותם ואסתדר גם על החוף בבורה בורה, אבל לעומת זאת חברים בתחומי התיירות, המלונאות והמסעדנות נפגעו קשה מאוד", היא אומרת. "אין ספק שלחיים המקצועיים בהייטק הקורונה הזיקה, אבל לא באותו סדר גודל. נכון, הצטמצמנו והרכנו ראש, אבל אין מה להשוות את זה לתחומים אחרים שעוסקים בבני אדם ולא בפיתוח קוד".  

מה דעתך בסוגיית החיסונים הבוערת?

"אני בעד ובוודאי שאלך להתחסן. הרי כל אדם נורמלי שהיה לדוגמה ננשך על ידי כלב נגוע בכלבת לא היה חושב פעמיים. אני מדברת עם חוקרים בתחומי הביולוגיה ואחד מהם הבהיר לי שהמהירות בה פיתחו את החיסון לא קרתה עכשיו, אלא בעקבות הזינוק האדיר בטכנולוגיה. לפני 20 שנה לא היה סיכוי לפתח חיסון במהירות כזו. בהפוך על הפוך, הקורונה אילצה את מערכת הבריאות העולמית להתמודד עם אתגר בסדר גודל כזה. אם "מנקים", במירכאות כמובן, את החולים, הנפטרים, והנפגעים כלכלית, היא גרמה לכך שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהטכנולוגיה יכולה לשפר מאוד את עולם הרפואה. הקורנה נתנה לזה "קיק" מטורף. אני לא יודעת אם הווירוס הבא יחכה עוד 100 שנים, ויהיו עוד המון אתגרים רפואיים, אבל יש ועוד יהיו גם הרבה יותר כלים להתמודד עם הבלתי צפוי. בסופו של דבר הקורונה אמנם טלטלה את המערכת, אבל גם חישלה אותה".

מה החלום הגדול שלך מעבר לאתגרים המקצועיים?  

"אמא שלי לא זכתה להיות סבתא וזה אחד החלומות הכי גדולים שלי, אבל כמובן במועד הרצוי ומבלי להלחיץ אף אחת מהבנות. כרגע שני הכלבים שלנו הם אחלה נכדים שבעולם".    

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן