כפיר בוהדנה (38), נשוי +3, עובד בחברה משפחתית שמייצרת ומתקינה מעקות זכוכית, אבל עם כל הכבוד למעקה אנחנו פה בגלל המועקה שגרמה לו לשיר כמו זמיר.
"מאז שאני בן 15 אני עם מיקרופון ביד", מעיד בוהדנה, אמן מוכשר שחי את המוסיקה מילדות. אביו, אשר בוהדנה, זמר מוכשר, היווה עבורו מורה מעולה, וביתו השני היה האולפן. מגיל 16 החל להקליט שירים של הזמרים שהעריץ: ליאור נרקיס, אייל גולן וזוהר ארגוב. הוא הופיע באירועים ובכל במה אפשרית, עד שהתחתן.
"שמתי את כל המוזיקה בצד כדי לפרנס את הילדים. בכל זאת, משפחה זה עסק תובעני", הוא מספר.
כפיר, תושב שכונת גיל עמל, מוכר לכולם כזמיר של השכונה. בכל מסיבה וערב קריוקי – הוא הראשון שמתנדב לשיר ולשמח את כולם. לדבריו, לפני כחצי שנה, יחסיו עם אשתו הידרדרו והם נפרדו. כפיר שמתחיל להגשים את חלומו בימים אלו מספר שהשמחה אצלו כפולה: "אני ואשתי החלטנו לתת ליחסים בינינו עוד צ'אנס – בכל זאת יש לנו עבר וילדים משותפים".
מה גרם לך לחזור למוזיקה?
"בכל שלב בחיים כשהייתה לי מועקה בלב הלכתי למוזיקה. כאמור, לפני חצי שנה היה לי משבר גדול בנישואין שהגיע למצב של פתיחת תיק, גירושין, הסדרי ראייה עם הילדים. פה חזרתי לשיר. תפסתי מיקרופון כמו פעם והתחלתי לשיר. בהתחלה לעצמי, ואחר כך אמרתי למה בעצם לא לשתף את העולם במוזיקה שלי? התחלתי לצלם את עצמי שר ומהר מאוד זה תפס, ממש כמו אש בשדה קוצים. התחילו להגיע תגובות ממש אוהדות".
איך קיבלת את זה?
"האמת, לא ממש האמנתי. שמונה שנים רק נתתי ונתתי למשפחה ולא ממש קיבלתי פידבקים חיוביים אז חשבתי שהתגובות האלה מוגזמות וצבועות, אבל מהר מאוד ראיתי שהתחילו לבקש ממני הופעות. התחילו להגיע פידבקים ממש מרגשים. זה היה ממש ממכר".
אומרים שכדי שהיצירה של אומן תהיה מוצלחת הוא צריך לסבול. אתה מאמין בזה?
"חד משמעית כן. אני חושב שאם לא הייתי עובר את התהליך הזה לא הייתי מוציא את הסינגל. אני זוכר את אותם רגעים בהם בליתי בלי המשפחה שלי. הרגשתי בודד והתגעגעתי מאוד לילדי הקטנים. במשך 8 שנים הגדרתי את עצמי כבעל ואב. העולם שלי התערער ולא ידעתי איך להתמודד עם המצב. היצירה שלי נולדה מתוך העצב. לפני כן, הייתי שר ומקליט את עצמי אבל לא חשבתי להתפרסם או משהו כזה. באותם רגעים של כאב כבר לא היה אכפת לי מכלום. הקלטתי את עצמי בחדר עם האמצעים הדלים שהיו לי ופשוט שרתי".
השירים שהקליט והעלה לפייסבוק, צדו את אוזנו של המפיק המוזיקלי רונן בן סימון, שדחף אותו להוציא הסינגל הראשון שלו. בימים אלה הוא שחרר סינגל מרגש מתוך אלבום שבדרך: "שבוי בקסמייך" (מילים ולחן: רוני שובין, עיבוד מוזיקלי: בנצי מור ורונן ליס).
"רק את יודעת את מה שבלב, כמו ילד הולך אחרייך
מביט לגלים שבאים אל החוף, כי בא לי לבוא כבר אלייך
כי את בשבילי במקום הראשון, עלייך חושב קשה לי לישון
מביט אל האופק סופר כוכבים, חלמתי אותנו זוג אוהבים"
שיר ממש יפה.
"תודה. מהרגע הראשון התחברתי לשיר. הוא התחיל כשיר חאפלה, אבל מהר מאוד הפך לבלדה שמדברת על גבר שהולך אחרי הלב. הפרויקט הזה של השיר ממש כבש אותי ומילא את חיי מרגע שעזבתי את הבית".
אז המוזיקה הייתה הפסיכולוג שלך?
"בטח. המוזיקה הוציאה אותי ממקום מאוד נמוך. פתאום הרגשתי שיש טעם מחודש לחיים שלי. הסינגל הזה הוא ממש מתנה ענקית שנתתי לעצמי. זה נטו לעצמי".
מעכשיו לא תעזוב את המוזיקה?
"אין סיכוי. מוזיקה היא אהבת חיי. אני שר בכל מקום. באוטו, במקלחת, על הבמה. מכאן אי אפשר להפריד ממני את המיקרופון. הסינגל היה מתנה שלי לעצמי. לא חשבתי שהוא יושמע ושאנשים יתלהבו ממנו".
היכן ניתן לשמוע אותו?
"ביוטיוב כמובן. הוא הושמע גם בתוכנית הרדיו של אסי הג'וקר – שהיא מאוד פופולארית בצפון. ברדיו לב המדינה – בשיא הרייטינג בתוכנית הרדיו של ארי שמאי. מבחינתי אחרי כל השנים ששרתי במקלחת ולחברים – זו הייתה החותמת שאני במקום הנכון".
