בחצי השנה האחרונה אני מתמודדת עם מחלת הסרטן ולכל אורך הדרך ניסיתי להיאחז בטוב. כל מי שהתמודד כמוני עם המחלה יודע שקל להגיד "תחשוב חיובי", אבל כשהכימו מחלחל בגופך ועושה בו שמות כל הסיסמאות והקלישאות נשכחות ברגע ורק הכאב נשאר – מהדהד בכל חלל בגוף.
עכשיו – כשכל הטיפולים מאחוריי בעזרת השם – נפגשתי לשיחה עם ארנון רוזנבלום, מרצה לחשיבה חיובית, כדי לקבל כמה כלים לחשיבה נכונה יותר ובריאה יותר.
רוזנבלום מנחה קבוצות בבתי ספר ובמרכזי למידה לגמלאים על פי חוכמת המזרח ותורת חז"ל, לצד פיתוח עצמי רב שנים. בנוסף, הוא מרצה בתחום זה ועורך הפעלות מעשיות.
ה"אני מאמין" של ארנון הוא: בתוך כל אדם חבויות יכולות לשינוי מחשבתי. צריך רק לרצות, לזהות ולחפש את העזרה והשינוי.
ארנון, כל אחד יכול ללמוד חשיבה חיובית, או שיש אנשים שזה לא מתאים להם כי הם ציניים מדיי?
"הסדנה שלי נולדה במיוחד לאנשים שמתנגדים לשינוי, לציניים, פסימיים ורואי שחורות. את האופטימיים אין לי הרבה מה ללמד, חוץ מלהגיד להם 'כל הכבוד, המשיכו ככה'. אני יודע את זה, כי אני בעצמי הייתי אדם פסימי וכעסן. חשבתי שאם אני כועס, אני צודק. גם האנשים סביבי אמרו 'אם הוא כועס, יש סיבה שהוא כועס'. אז זהו, שלא. אין סיבה, רק חוסר הבנה לכך שאין תכלית לכעס. לעומת זאת, אם רוכשים כלים לחשיבה חיובית מתחילים לחיות חיים הרבה יותר טובים".
איך זה עובד?
"אם אנחנו כל הזמן כועסים ומרגישים תסכול, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם יש דרך אחרת. ברגע שנשאל את השאלה הזו, כבר נעלה על הנתיב לשינוי. השינוי אפשרי, צריך רק רצון ולהתאזר בסבלנות, כי זה לוקח זמן. בסופו של יום זה כדאי, כי שינוי תודעתי כזה יכול להקפיץ את האדם בכמה מדרגות".
נשמע ממש נאיבי. זה עובד?
"כפי שאמרתי, הייתי בעצמי אדם מלא בכעסים, עד שהיקום שלח לי סדנה לחשיבה חיובית וראיתי שאפשר להתנהל אחרת. העובדה שהיום – אחרי המהפך שעברתי – אני לא רק מיישם חשיבה חיובית אלא גם מעביר אותה לאחרים, היא ההוכחה שזה עובד. אני לומד את התחום עשרים שנה, וברוך השם יש לי הרבה הצלחות".
אני מתמודדת עם סרטן. איזו עצה אתה יכול לתת לאנשים שמתמודדים עם מחלה כל כך קשה?
"לחפש משמעות, כמו שויקטור פרנקל כתב בספרו 'האדם מחפש משמעות'. ברגע שיש לך משמעות כל החיים נראים לך הרבה יותר טובים. בת של חברים שלנו התמודדה עם הסרטן במשך עשר שנים עד שנכנעה לו. בדרך היא התנדבה והפכה למשמעותית עבור הקהילה שלה. נכון שבסופו של דבר היא נפטרה, אבל עד שזה קרה היא אפשרה לאנשים להכיר אותה ולהתאהב בה ואם חולה סרטן יכול לעשות את זה – כל אחד מאיתנו יכול".
