אנשים לא משקרים בסקרים – סקרים זה לא רק סטטיסטיקה, זה כלי לבדיקת תופעות חברתיות

ד"ר גלית סיני קרמונה מהוד השרון אוהבת לחקור תופעות חברתיות ומאמינה שבלי מחקר של תופעות חברתיות אי אפשר להתקדם. רגע אחרי הבחירות הרביעיות היא מספרת על המסלול שעברה מלימודי סוציולוגיה לדוקטורט במחקר סוציולוגי, למה התאוריה שאנשים משקרים בסקרים לא נכונה, מדוע מעסיקים שקשובים לעובדים שלהם ירוויחו מזה ומה היא באמת רוצה לחקור 

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

ד"ר גלית סיני קרמונה מהוד השרון אוהבת לחקור תופעות חברתיות, גלית בת 45 נשואה ואמא לשתי בנות גדלה ברעננה. את הקריירה האקדמית היא התחילה בלימודי סוציולוגיה אותם סיימה בהצטיינות ומיד עברה לתואר שני "בשנת 2004 סיימתי את לימודי התואר השני (MA) באוניברסיטת תל אביב, בהצטיינות. במסגרת התזה, בחנתי את המהימנות והתקפות של מתודת סקרי האינטרנט, באמצעות מחקר-משווה. לצורך המחקר בניתי מערכת סקרים אינטרנטית (GSS). עולם הסקרים הטלפוניים הפך להיות לא רלוונטי עקב השינוי הטכנולוגי והתרבותי וסקרים אינטרנטיים הפכו לכלי המחקר המשמעותי למחקר"

במקביל לכתיבת הדוקטורט הקימה גלית את מתודה, חברת בוטיק המתמחה בביצוע מחקר סוציולוגי ארגוני מבוסס סקרי עמדות, " החברה מתמקדת בעיקר בביצוע סקרי עובדים ומנהלים וסקרי לקוחות. הסקרים של מתודה מיישמים ידע מתודולוגי וסוציולוגי תאורטי בשילוב פרקטיקות מחקר"

 

איך הגעת בכלל להיות חוקרת?

הגעתי במקרה, למדתי סוציולוגיה, והתחלתי לחקור, המחקר משך אותי ראיתי איך מחקר יכול להביא לתהליך נכון ומדויק של קבלת החלטות, חקירה של תרבות כל תרבות גם תרבות ארגונית מובילה להבנה ומסקנות שעשויות לסייע לקבלת החלטות נכונות .

את מתודה הקמתי ב 2009, במקביל לסיום הדוקטורט. מלכתחילה הי לי ברור שאני הולכת בדרך עצמאית – תמיד היה לי חשוב לעשות את הדברים שלי בדרך שלי. המודלים, שיטת העבודה, הקשר עם הלקוחות, אופן ניהול הפרויקטים – משקפים באופן מלא את ה"אני מאמין" שלי. גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. לא הייתי בוחרת בשום דרך אחרת.

לשמחתי תמיד היה לי גב מבית – בדמות בעל מפרגן ותומך בכל שלבי הדרך ובכל החלומות שהצבתי לאורך השנים.

 

חוץ ממינה צמח כל החוקרים שמופיעים התקשורת בתחום הסטטיסטיקה הם גברים, זה מקצוע עם נוכחות גברית?

מגדר לא היווה אף פעם עניין בעבודה שלי – לא בשנותיי באקדמיה ולא בעבודה עם לקוחות וארגונים. הפן המקצועי הוא תמיד זה שמגדיר את הסיטואציה. אני שמחה להנחיל לבנות שלי את תפיסת העולם שלי לפיה חלומות נועדו שיגשימו אותם, ואין שום דבר שצריך לעמוד בפני השאיפה למימוש עצמי.

 

למה בכלל לחקור תופעות חברתיות?

הסוציולוגיה פיתחה את עולם הסקרים כמתודולוגיה מרכזית למחקר. בלעדיהם הכל יהיה מבוסס השערות ולא ניתן יהיה לקבל החלטות המבוססות על ידע אמיתי. חקר תופעות חברתיות הוא הבסיס לכל התקדמות הוא לא כלי לניבוי, הוא כלי לבדיקת עמדות רצונות צרכים והוא בסיס לכל תהליך קבלת החלטות של כל ארגון וכל מנהל בארגון. 

כל החלטה כלכלית, פוליטית חברתית צריכה להיות מבוססת על חקר השאלה שאותה מתמודדים מקבלי ההחלטות. דרך איסוף מידע ניתן להגיע להחלטות טובות יותר. המידע שנאסף תוך כדי מחקר הוא חיוני ללמידה והבנה של דפוסי התנהגות. הדאטה שנאסף במחקר הוא קריטי לקבלת החלטות, בלעדיו מקבלי ההחלטות עיוורים.

סביבת העבודה העתידית

אז מה בעצם בודקים את העבר ההווה או מה יהיה בעתיד?

המחקר מנתח את ההווה מה המצב כאן ועכשיו, המקרים רבים מסתכלים על תוצאות סקרים לאחור ואומרים שהסקר טעה, הסקר שיקף מצב נכון לנקודת הבדיקה. אחריו משתנים דברים לעיתים כתוצאה משינוי שנעשה כתוצאה משימוש בסקר, לדוגמא מדדי אי שוויון או אי אמון , אם מקבלי ההחלטות ישנו משהו בעקבות תוצאות הסקר אז התוצאה תהיה שינוי שזו אחת ממטרות המחקרים.

תני דוגמא לשינוי שנעשה בעקבות מחקרים וניתוח סטיסטי?

בעבודה שלי עם ארגונים – הסקרים מהווים בסיס אמפירי להבנת הלך הרוח בארגון ובסיס לבניית תכניות עבודה לשיפור סביבת העבודה, חוויית עובד ומחוברות עובדים לארגון. ארגונים שמגיעים למחקר הארגוני ממקום כנה ואמיתי – של רצון להקשיב לעובדים ולשפר את חוויית העבודה אצלם בארגון, מצליחים להיות קשובים לנקודות התורפה של סביבת העבודה ולבצע שינויים שבסופו של דברי משפרים את שביעות רצון העובדים ואת סביבת העבודה.

ההחלטה לסגור את המשק התבססה על מגמת התחלואה הצפויה בעתיד לפי הנתונים שהיו באותו הרגע. קבלת ההחלטה גרמה לכך שהתחזיות לא התממשו, זה לא אומר שהתחזיות לא היו נכונות זה אומר שבוצע שינוי בעקבות המחקר

אין ספק שהשינויים ההתנהגותיים השפיעו על התוצאה הרצויה. סביר להניח שהמחקרים שעמדו בבסיס קבלת ההחלטות אפשרו למקבלי ההחלטות לעמוד מאחורי הדברים אותם הם ביקשו מהציבור. ההנחה של מה עתיד לקרות אלמלא יינקטו צעדים מסויימים הייתה מן הסתם תימוכין נוסף להחלטות שהתקבלו.

יש טענה שניתן לקחת רק את התוצאה שנוחה למקבלי החלטות ולא את התוצאות האמיתיות?

מתודולוג של סקרים אמור לשקף את המציאות באופן המהימן והתקף ביותר, תוך "נטרול" כמה שיותר רעשי רקע. האינטרס של מתודולוגים וחוקרים הוא לגלות את "האמת". במדעי החברה, האמת אינה אבסולוטית אבל היא נכונה לזמן שבו בוצע המחקר, לאוכלוסיית המחקר ולתנאי המקרו המתקיימים באותו הזמן.

בעלי אינטרסים שמבצעים את המחקר יכולים לעשות בו מניפולציות – גם בתהליך המדידה עצמו – האופן שבו מגדירים את משתני המחקר, האופן שבו שואלים את השאלות, הגדרת אוכלוסיית המחקר והמדגמים, וגם בפרשנות שניתנת לאומדני הסקר ובאופן שבו הם מתקשרים את ממצאי הסקר והמסקנות לקהל השומעים.

 איך סקרים פוליטיים יכולים להשפיע?

סקרים פוליטיים – כמו כל כל סקר, מהווים כלי לשיקוף המציאות החברתית במובן של עמדות דעת קהל. סקרים שמפורסמים בתקשורת משמשים את הפרשנים הפוליטיים להבנייית תמונת מצב של המציאות ולנסיון לנבא את שעתיד לקרות נוכח דעת הקהל העכשווית. השיח סביב ממצאי הסקרים יכול ומביא לשינוי בעמדות ובדפוסי הצבעה.מפלגות ומועמדים שקוראים את הסקרים שמפורסמים בתקשורת ומבצעים סקרים פנימיים משלהם – משתמשים בנתונים לבניית תכניות עבודה בקמפיין, לחידוד מסרים, לפניה מותאמת לקהלים שונים ואפילו לשינויים באסטרטגיה

אם כך יכול להיות שסוקרים וחוקרים מתאימים את התוצאות לפי צרכי המזמין?

אני רוצה להאמין שסוקרים עושים עבודתם נאמנה, קודם כל ולפני הכל בכל הקשור לביצוע סקרים מהימנים ותקפים. המטרה של מתודולוגים של סקרים היא לשקף את המציאות החברתית של "כאן ועכשיו" עם מינימום טעויות והטיות. טעות הסקר הכוללת היא חלק בלתי נפרד מכל סקר באשר הוא. אין דבר כזה "סקר חף מטעויות" – סקר משולם יכול להתמשש רק באוטופיה. המטרה של סוקרים היא להפחית למינימום את ההטיות הפוטנציאליות בשלבים השונים של תתכנון הסקר, ביצוע הסקר וניתוח הנתונים בסקר. החל מהגדרת משתני המחקר והאופן שבו ניתן למדוד אותם, הגדרה נכונה של אוכלוסיית המחקר והמדגם, יישום נכון של מתודת איסוף הנתונים (סקרים אינטרנטיים, ראיונות טלפוניים, ראיונות פנים אל פנים, סקרי דואר), בחירה במבחנים הסטטיסטיים הנכונים ומתן פרשנות נכונה לאומדנים שמתקבלים. הקשבה לאינטרסים חיצוניים מהווה רעש מתודולוגי ופוגעת במהימנות המדידה וזה משהו שמתודולוגים  וסוקרים אמורים להמנע ממנו.

יש טענה על כך שנחקרים משקרים בסקרים מה שמשפיע על תוצאות המחקר

נחקרים אומרים את האמת, זו הגישה שלי והיא גם נבדקה. אם יש ניסיון לבצע מניפולציה בתוצאות על ידי שקר זו תופעה שולית. רוב הנחקרים אומרים את העמדה האמיתית שלהם בנוגע לשאלות שהם נשאלים. זה עניין תרבותי ואישי. הנחקרים רוצים להשפיע וזה יתבצע על ידי אמירת האמת.

כחוקרת וסוציולוגית, כיצב בא לידי ביטוי השינוי בעולם העבודה בעקבות הקורונה?

לקחתי חלק בשלושה מחקרים שעסקו בסוגיית העבודה מהבית, מחקר עובדים ומחפשי עבודה, מחקר מנהלות משאבי אנוש ומחקר מנכלים של חברות. המחקר בקרב המנהלים העלה כי יש שינוי באופן הניהול בעיקר בתחומי פיתוח פתרונות טכנולוגיים לעבודה מהבית וביצירת חיבור לעובדים.

בקרב העוסקים במשאבי אנוש השינוי בא לידי ביטוי בתמיכה רגשית בעובדים ויצירת תרבות ארגונית המותאמת למצב. לעומת זאת בקרב העובדים המסקנה המשמעותית היתה שמודל העבודה יהיה מודל משולב בית משרד ונדרשת הערכות למודל כזה. נתון נוסף משמעותי הוא שנשים קשובות לעובדים וגברים קשובים להנהלה. ארגונים שידעו להתמודד נכון עם המצב קיבלו עובדים מחוברים יותר ומחויבים יותר למקום העבודה שלהם.

האם מי שמזמין את המחקרים מקבל את התוצאות?

הרבה פעמים מנהלים משתמשים במה שהם קוראים לו אינטואיציה לצורך ניהול, מחקר בא לחזק או להפריך את העמדות שאיתם הם באו.

ישנם מספר מצבים,האחד שתוצאות המחקר מחזקות עמדות שידועות והמחקר נותן להם אישור אמפירי, אם יש פער בין העמדות של מי שהזמין את המחקר לתוצאות עושים בדיקה מה המקור של הפער והוא לעיתים קרובות מה שנדרש לטפל בו ברמה האירגונית.

אם הייתי נותן לך זמן ותקציב מה היית חוקרת?

הייתי חוקרת את תחום החינוך, לא מספיק לקבל תכנית חינוך מוכתבת ממשרד החינוך, יש צורך לשלב תכנים המתאימים לעולם המודרני, הייתי רוצה לחקור תלמידים הורים ורשויות מקומיות, להחליט על התכנים ביחד.

וחלומות נוספים?

התחלתי בכתיבת ספר שירכז את כל מה שאני יודעת על סקרים ומתודולוגיה, קיים פער עצום בין הידע האקדמי בתחום לישום שלו בשטח ובזה הספר יעסוק.

כתבות קשורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן