את ההיכרות עם הוד השרון החל כוכבי בתיכון, אליו הגיע לאחר שהות ממושכת עם הוריו בהונג קונג. ומאז לא עזב את העיר, אמיר נשוי למיטל ואב ל 2 בנות החל את הקריירה הפוליטית בעיר ב 2008 שנבחר למועצת העיר בפעם הראשונה. בבחירות 2013 התמודד בפעם הראשונה לראשות העיר וב 2018 נבחר לראשות העיר עם רוב סוחף. עם 10 שנות ניסיון בפוליטיקה המקומית הגיע כוכבי מוכן לתפקיד עד שהגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים.
שנה אחרי שנבחרת עמדת בפני אתגר שאף ראש עיר לא נתקל בו עדיין הקורונה
"ההתמודדות עם הקורונה הייתה לא רק הפתעה אלא גם תפסה את השלטון המרכזי לא מוכן 140 ראשי ערים חדשים, התמודדו עם מציאות בלי תקציב מדינה, בלי ממשלה קבועה, מתחילת הקורונה השלטון המקומי ידע להיות הגורם המתווך מול הציבור.
כראש עיר, הבנתי שהקהילה צריכה להיות מוקד התמיכה לכל תושבי העיר. הוד השרון היתה העיר הראשונה שפתחה את מערכת החינוך במיוחד לילדי עובדי צוותי הרפואה, חטפתי על זה ביקורת אבל זה היה הדבר הנכון לעשות. בלילה הודעתי לראש מטה שר הבריאות ולראש מטה שר החינוך שאני מחר פותח מסגרות. אני מכיר את התושבים שלי, הם אחיות ואחים, רופאות ורופאים בשלוותה, בבלינסון, במאיר, בבית חולים השרון, אם אני לא פותח להם מסגרות מחר אין לכם בתי חולים ."
הקורונה, העמיקה את התפיסה שהקהילה היא לא אסופה של משלמי ארנונה אלה קהילות שמתחברות במטרה ליצור מרקם עירוני נכון. ראינו את הצורך לתת מענה לכל התושבים. בגלל הקורונה אי אפשר היה להסתמך על קהילת המתנדבים המסורתית המורכבת מתושבים מבוגרים ברובה, בפרק זמן קצר הקמנו מערך התנדבותי המבוסס על משפחות צעירות.
תוך כדי אירוע הקורונה, פיתחו צעירים תושבי הוד השרון אלגוריתם לניהול משימות. הוקמו קהילות שונות ומגוונות, קהילת סורגות קהילת מבשלים. היעד היה להפוך את המערכת לכמה שפחות שבלונית ויותר מכילה.
איך שומרים על שליטה במשימות ניהול עיר אם מעבירים לקהילה את הכח?
"פוליטיקאים חוששים להקים מוקדי כח, בהוד השרון עבדנו הפוך. בנינו קהילות עירוניות עצמאיות תושבי העיר השתתפו בתכנית הכשרה גוונים למובילי קהילה, תחת הפלטפורמה של אלומה."
"הנגשנו את כל האפיקים כולל תקצוב הקהילות, ניצול מקסימלי של תקציבי ממשלה לבניית קהילה. ערכנו פיילוט עם הסוכנות שנועד לתת ביטוי לגוונים שונים בקהילה ולייצר גשר ליהדות התפוצות חיבור בין העיר לתושבי חוץ."
"עבודה עמוקה בבינוי קהילה זה לא קלישאה, להוד השרון יש את הפנאי לעסוק בקהילה, השנתיים של הקורונה הוכיחו שהקהילה והרשות המקומית חייבות לעבוד בשיתוף, בלי רעש וצלצולים."
"הקהילתיות של פעם בהוד השרון היתה בסיס לקיטוב, אני רוצה קהילה שיש לה את האופי שלה אבל היא יודעת להתחבר לקהילות אחרות. אני רוצה שתושבים במגדיאל, בגיל עמל ונווה נאמן, בגיורא ובמרכז העיר ברמתיים ב-1,200 ב-200 יהיו חלק מהקהילה הגדולה של הוד השרון.
איך יוצרים את האיחוד הקהילתי בחינוך?
בהוד השרון יש חופש בחירה של מוסדות החינוך, זו המדיניות. היום תושבי הוד השרון יכולים לבחור את בית הספר של הילדים ביסודי משיקולים של הסעות הבחירה בצד שלהם בעיר, בחטיבות ותיכונים פתחנו לגמרי את אזורי הרישום. הוספנו שני תיכונים ייחודיים גם אנתרופוסופי וגם דמוקרטי בעצם יש היום לילדות וילדים בהוד השרון אפשרויות בחירה מאוד מאוד רחבות. אין לנו כמעט מאוכזבים בבקשות ההעברה."
"העירייה היא שוויונית כלפי בתי הספר ונותנת לכל בתי הספר את הכלים ואת הליווי, אני יודע לתת תגבור במקומות שלאורך שנים נחשבו חלשים יותר ואנחנו רואים התאוששות מאוד מרשימה של בתי ספר שהיו במצב פחות מאושש וזה לא בא על חשבון מישהו אחר."
"בגל החמישי בקורונה לא היה צריך להמציא את הגלגל, המדינה נתנה באיזה שהוא שלב תמיכה של סיוע בכיתות, והכניסו אותם לכיתות אלף ובית, אנחנו הכנסנו אותם גם לגן, זה עלה לעירייה די הרבה אבל ראינו מה זה עשה לבתי הספר כמה זה סייע לצוותים החינוכיים. ההחלטה היתה ברורה כל תלמידי הוד השרון יקבלו את התמיכה באופן שווה."
איך שומרים על ההיבט הכפרי של הוד השרון בעיר שהמגדלים הפכו להיות חלק משמעותי מהנוף?
"האופי האורבני של הוד השרון השתנה אבל זה לא מפחית מהמחויבות להמשיך ליצור ולשמר את הקהילתיות. האתגר הוא להיות מסוגל לתת את התחושה של הקהילתיות, האופי נקרא לזה הקונסטרוקטיבי של העיר השתנה. יש בעיר בתים פרטיים ונחלות וכן יש פה בניינים."
גם על זה עשינו עבודה בתוכנית המתאר, אחרי שפתרנו את הפלונטר של העירייה הקודמת. אנחנו מקדמים מסמכי מדיניות שיבטיחו שלא כל העיר תראה אותו דבר בהיבט של הבנייה לגובה, מקפידים על גיוון בנייה מרקמית כולל נמוכה. עדיין האתגר המשמעותי הוא סביב הנושא הקהילתי גם בפיתוח הבניה בעיר."
יש תחושה שהוד השרון מפגרת אחרי הערים השכנות בהתחדשות העירונית?
"נכנסתי לתפקיד בנתון של מעט מאוד התחלות בנייה והתחדשות עירונית. הייתה רק התחלה של מדיניות עירונית שהייתה לה הרבה מאוד התנגדות מצד כולם כמעט. הדבר הראשון שעשינו היה קודם כל לקחת את המדיניות העירונית ולהתחיל לעבוד עליה כדי לתקן אותה. עשינו עבודה ושיתוף ציבור וסיכמנו מסמך מדיניות שאין הרבה כמותו אם בכלל בארץ. מסמך שמייצר ודאות אומנם על שישה מתחמים אבל אפשר לגזור ממנו את ההבנה של מה הרשות רוצה ולאן היא מכוונת."
"אנחנו רוצים פינוי הריסה ובנייה בעדיפות על חיזוק. אנחנו רוצים שיבוצעו מתחמים בעדיפות על כל בניין בפני עצמו, כי שני הדברים האלה גם הריסה ובנייה וגם בבניית מתחמים נותנים מענה הרבה יותר טוב. גם לתכנון וגם לחידוש התשתיות ובניה של תשתיות חדשות."
"אני יכול להסתכל על אזור ולהבין את המשמעויות שלו לתכנון ולפיתוח העירוני. קבענו יחס דירות לשטח ובעוד ערים אחרות מסתבכות עם זה מפרויקט לפרויקט בכל פעם יחס הדירות משתנה בהוד השרון קבענו יחס דירות אחיד לשטח."
"די נדיר שבו העירייה אומרת שהיא תדע לוותר על היטלי השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית ככל שהיזם ירד במספר הדירות. ואת זה עשינו מתוך שיקול פשוט, מבחינתי ככל שיש פחות דירות בפרויקט ההוצאה הכספית של העירייה לאורך השנים הבאות תהיה נמוכה יותר ולכן אני מוכן לעשות את הטריילר. אני מוכן להוריד את כל השבחה שאני גובה עכשיו כדי שיבנו פחות יחידות, ספציפית בפרויקטים של התחדשות עירונית כדי לא להעמיס על התשתיות הישנות בסביבה ולכן זה לא איזה שהיא אמירה שלא רוצים לבנות דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית, כדי לעודד יזמים להוריד יחידות אנחנו מוכנים לוותר על היטלי השבחה משמעותיים כדי שיהיה להם יותר כלכלי לעשות את הפרויקט."
"התחדשות עירונית ובניה בכלל, מלווה בהרבה לחצים של תושבים יזמים ובעלי עניין נוספים. הרבה אנשים ניסו ללחוץ גם עליי והרבה בעלי העניין ניסו להתערב גם כאלה שכותבים ואלו כותבים בשם אחרים. מנסים ללחוץ כי יש להם איזה שהוא עניין בסיפור."
"יש פרויקטים בהם עיריית הוד השרון מתמודדת עם התנגדויות בצורה יעילה בזכות מדיניות ברורה. יזמים שמבינים את המדיניות העירונית פרופר זאת אומרת לא משחקים משחקים, לא פניה לוועדה מחוזית ולא ניסיונות לקבל עוד כדי להגדיל את הרווח והולכים על הפרויקט מסלול ירוק שמאפשר להם להניע את זה מהר וגם הפרויקטים המורכבים יותר מתקדמים."
גם מתחם הפרסה, גם במתחם הרשות, גם בבן גוריון שיש שם היסטוריה של שלושה מתחמים שונים שניים מתוכם ממש בתהליכים מתקדמים. עשינו תהליך כדי לייצר את הוודאות לכולם מה התנאים מה מצופה מהעירייה מהיזמים ומה יקבלו התושבים.
חלק מהתהליך היה הקמת מנהלת להתחדשות עירונית, ביחד עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. מנהלת האגף חני שרון גלזר עושה עבודה המתכללת מחלקות שונות גם תכנון, גם רישוי וגם מחלקת קשרי קהילה מחלקת קשרי קהילה שהיא חלק חיוני בהתחדשות העירונית, אנחנו לא יכולים להיכנס באופן אבל פרטני לכל תכנית וההתמודדות של התושבים מול היזמים אנחנו כן מעודדים את הציבור לפנות ולקבל מידע ולהבין את הזכויות שלהם."
"אנחנו מתכננים לעשות כל מיני דברים שיעזרו לציבור להבין מה מתוכנן. מעבר לזה שעשינו תהליכים של שיתוף ציבור, אנחנו נמצא את הדרך לשקף לציבור את אופי העבודה מול העירייה והמשטרה לתת לציבור את כל הכלים כדי לקבל את ההחלטה"
"יצאנו בתקנה עירונית שמחייבת יזמים להראות לנו איתנות פיננסית לפני אישור תכניות. זה הדבר היחיד שאנחנו עומדים עליו כדי שלא יוצר מצב בו פרויקטים יתקעו והתושבים יפגעו. יש יזמים שמנסים לנצל את ההתחדשות העירונית כדי לבנות מגה פרויקטים שלא קשורים להתחדשות עירונית, ויש גם תושבים שמעכבים פרויקטים כי הם חושבים שהם יקבלו הרבה יותר מהיחס ההגיוני של התחדשות עירונית יש פרויקטים שהיו יכולים להיות כבר בביצוע ומתעכבים."
העיר יכולה להכיל כל כך הרבה דירות חדשות?
"לא, חייב להיות קצב בניה שתואם את ההתפתחות העירונית. אני לא יכול לעשות הכל במכה. יש יזמים שכדי ללחוץ הם באים לפגישות ומביאים איתם את נציגי התושבים מבחינת עיריית הוד השרון זה מצויין כמה שיותר שקוף יותר טוב ואז לתושבים מבינים את התהליך בצורה טובה יותר.
"אנחנו עובדים על זה שיהיה סדר של פרויקטים משמעותיים, גידול בתושבים זה גם גידול ושיפור תחבורה ותשתיות וחייב להיות מלווה בפיתוח כלכלי של העיר עצמה. יצירת מוקדי תעסוקה בעיר שיפתרו חלק מבעיות התחבורה. זה האתגר הכי משמעותי של העיר.
עם גידול כזה משמעותי במגורים איך יוצרים פיתוח כלכלי?
ההכנסות של רשות איתנה חייבות להגיע מארנונה מעסקים וזה עדיין לא המצב בהוד השרון. אנחנו עובדים על זה גם על הרחבת אזורי התעסוקה הקיימים גם פיתוח של אזורי תעסוקה חדשים גם צמוד ל 531 גם בנווה נאמן שם יש לראשונה מזה שנים גם התחלות בנייה וגם צבר בקשות.
מתוכננים בנווה נאמן, שני מגדלים של 30 קומות התכניות כבר עברו לוועדה המחוזית. התכנית היא לפתח את נושא עירוב שימושים, חיבור של תעסוקה מסחר תרבות חינוך וגם מגורים על הצירים הראשיים של העיר ובאזורי התעסוקה כדי בעצם לצמצם את הצורך של אזרחיות ואזרחים לצאת מהעיר,
אני רוצה שיהיו פה את אפשרויות התעסוקה הבילוי והתרבות וכמובן החינוך והפנאי כדי שאנשים כמה שפחות יצטרכו להיות על הכביש . העיר מתוכננת בין ערים אחרות, כמעט ואין יציאות לכבישים ארציים וגם הכבישים המקיפים את העיר כמו כביש 40 הם בעומס תחבורתי שהוא כבר לא מתפקד. לכן הפתרון לפתח את העיר ולדאוג לתחבורה ציבורית אפקטיבית כמו פרויקט המטרו, שאנחנו מקווים שבאמת נצליח במאבק שלנו להסיט את התחנות כדי שיעברו באזור התעסוקה וגם לאורך דרך רמתיים וכך יווצר חיבור של הוד השרון החוצה בצורה יעילה.
איך יוצרים יעילות תחבורה בתוך העיר?
הנושא של תחבורה הוא נושא קריטי, סיפור המטרו לדוגמא, שאני נכנסתי לתפקיד המטרו כבר היה עובדה מוגמרת ואני הסתכלתי על הקו והייתי בהלם קו שעובר בעיר והוא לא סופר את העיר הוא לא משרת אף אחד משלושת אזורי התעסוקה שלה הוא לא מגיע למזרח העיר הוא לא עובר בדרום העיר כלום נאדה הוא נכנס בעיר בנקודה אחת ויוצא ממנה בנקודה שנייה עם תחנה בכפר מלל.
אני מדבר הרבה יותר על צמצום התנועה של כלי רכב בעיר לטובת תחבורה ציבורית ופיתוח שבילים וגם להליכה וגם לאופניים, זה שיפור איכות החיים בעיר
איך פותרים את בעיית מכון הטיהור?
מכון הטיהור הוא דוגמא לפער בין ההתפתחות הרצויה לבין יכולת הקיבול של התשתיות. המכון הוא אתגר משותף של כפר סבא והוד השרון, בשנים האחרונות יש שני ראשי רשויות שמדברים אחד עם השני ונמצאים ביחסים טובים ואני מאמין שאנחנו נמצא פתרון. כשמשהו מוזנח לאורך כל כך הרבה שנים יש קושי לדעת מה בדיוק האתגר ולכן ביחד עם יו"ר "תאגיד מיה" נדב דואני אנחנו הולכים על כל הפתרונות האפשריים במקביל. יש בעיה ביכולת הספיקה של מכון הטיהור. ואנחנו החלטנו להוביל את את כל התהליכים במקביל, גם הגדלת הקיבולת גם ראיה ארוכת טווח על מכון טיהור שפכים חדש, נעשה תכנון מחדש של קו ההולכה של הוד השרון.
בסופו של דבר יש אינטרס למדינה להזיז את המת"ש , המדינה רצתה להגדיל את הוד השרון ב 20,000 יחידות דיור מעל תכנית המיתאר למרות שכל העיר עצמה היא 19 אלף יחידות דיור, המדינה לא הצליחה לתת לנו פתרון לתשתיות נאבקתי בתוכנית הצלחתי להביא לביטולה אבל האתגר של הזזת המת"ש נשאר.
העירייה יכולה להתערב במאבק על יוקר המחיה בעיר?
זו שאלה שאנחנו מתעסקים איתה כל הזמן. אנחנו הרשות היחידה בארץ שביטלה את אגרת השמירה, תגיד לי זה מצחיק זה רק 50 או 100 שקלים למשפחה אבל לעירייה זה עלה כמה מיליוני שקלים בבסיס התקציב. אנחנו לרשות היחידה שעשתה את זה מיוזמתה בלי שאף אחד ביקש וזה תוך כדי משבר הקורונה.
בשלוש שנים שאני ראש עירייה ארבע פעמים ביקשנו להפחית את הארנונה מתחת למנגנון העדכון האוטומטי של משרד הפנים ופעמיים גם אישרו לנו. זה פגיעה קשה בבסיס התקציב וכששאלו אותי למה?
כי זה תרגיל טוב בהתייעלות, כי ארגון להתייעל ואנחנו עושים את זה כל הזמן והצלחנו להשתפר ולעמוד ביעדים גם בלי להעלות את הארנונה. בעיניי האתגר שלנו להיות רשות שמצליחה לא להישען על התושבים שלה. ליעל את הגביה בעיר ולא להעלות ארנונה זו אחת הדרכים, יקח עוד כמה שנים או עד שאזורי התעסוקה יניבו את ההכנסות המצופות מהם, אבל כל מה שאנחנו עושים מכוון לשם. המקום הכי קל לרשות לרפד את החשבונות שלה זה דרך גבית ארנונה מתושבים, ואנחנו במודע ומתוך רצון לוקחים חלק במאבק על יוקר המחיה בעיר.
אנחנו בהליכים להקמת חברה עירונית שתעסוק בכל החוגים בעיר, כדי להיות מסוגלים לתת ביטוי לצרכים של משפחות בעיר. אנחנו היינו העיר הראשונה תוך כדי משבר הקורונה החזירה כספים מעל ומעבר גם בצהרונים וגם בתי הספר תוך כדי שאנחנו עדיין משלמים משכורות לאנשי צוות שישבו בבית למרות שבערים אחרות הוציאו לחל"ת. זה בא מתוך התפיסה של אנחנו חלק מהמאבק הזה ביוקר המחיה ואיפה שיש לעירייה את האורך רוח לקחת פחות מהתושבים אבל לתת יותר אנחנו נהיה שם כברירת מחדל כל הזמן. כל זה לא משנה את זה שוהד השרון כנראה העיר הכי נחשקת היום בארץ ערך הקרקע עולה המחירים של הדירות עולים אנחנו יודעים את כל הדברים האלה.
איזה ויתורים אישיים כרוכים בתפקיד?
זה התפקיד הכי מדהים שיכול להיות לבן אדם, תפקיד עם אחריות אין סופית, כאב ראש תמידי והרבה מאוד כאבי לב בעיקר למי שלוקח ללב. אני נתקל במהלך העשיה מצבים קשים סיטואציות באמת לא הגיוניות אבל זה גם תפקיד עם יכולת השפעה לעשות טוב, הכי טוב שאני מכיר. להוביל שינוי לתת לאנשים את התקווה שיהיה טוב יותר בעיני זה הדבר הכי משמעותי.
יש כמובן מחירים אישים זו עבודה שנכנסת הביתה לפרטיות של המשפחה. אני חושב שזה גם שונה מאדם לאדם, כל אחד מגיע לתפקיד הזה בזמן אחר בחיים במקום אחר. אני חושב שהקהילה סך הכל מאוד מכבדת. כשאני עדיין מסתובב בעיר, גם עם הילדות שלי היו אנשים יודעים שאפשר לגשת ואפשר לדבר אבל כשזה עם הילדות אנשים נותנים את המרחב.
החשיפה היא חלק מהעניין והזמינות מבחינתי חלק מהעניין. אני מחובר לתושבים באופן ישיר כשאני עונה להם ב messenger או בוואטסאפ, לתפיסתי זה התפקיד שלי. אז נכון לפעמים זה לוקח זמן. היום המציאות של הרשתות והתקשורת מחייבת חשיפה וזמינות באופן ישיר תוך חשיפה שהיא באמת לא תמיד קלה אבל היא חלק מהעניין.
איך ההתנהלות מול האופוזיציה העירונית?
רק אגיד שאני הייתי אופוזיציה מוצלחת יותר, לא הכל צריך להיות מתוך פוזיציה של התנגדות לראש העיר אלא גם להיות ענייניים. יש ביקורת היא חלק מהמערכת העירונית והפוליטית. המנהלות והמנהלים בעיריית הוד השרון הותיקים ואלו שהצטרפו ב 3 השנים האחרונות, באים בטוב מתוך רצון לעשות דברים לטובת העיר שאנחנו אוהבים.
אני הגעתי להוד השרון בגיל 15, מצחיק אותי להגיד שאני באמת אוהב את העיר, אני מבקר את עצמי כל הזמן, את קבלת ההחלטות שלי, עושה בחינות מחודשות מתוך כבוד לתפקיד גם מתוך כבוד לציבור גם מתוך כבוד המשאבים הציבוריים שאני אחראי עליהם.
הדבר הכי מטלטל בלהיות ראש עיר שהתושבים והפוליטיקאים לא מסוגלים להבין וגם אני לא הבנתי עד שנכנסתי לתפקיד, זה עד כמה אתה מרגיש אחראי אישית לכל דבר שקורה, לא רק בתחומי העיר, אלה לכל מה שקשור לעיר. ילד אחרי צבא שנתקע באמצע הגל הראשון בקורונה בנקודה מנותקת בעולם ומצפים ממני כראש עיר לסייע.
מה השתנה התפיסה שלך את תפקיד ראש העיר?
אני חושב שבכלל ובבחירות האחרונות בפרט, יש שינוי בציפייה של הציבור מנבחרי הציבור. זה כבר לא העניין של יפנו לי את הזבל בזמן או ידאגו לניקיון הרחוב, זה חובות בסיסיות של כל עיר. הציבור מצפה שיהיה מי שידאג לו, התושבים רוצים שמישהו יהיה אחראי ל well-being שלי ושל המשפחה שלי. הרבה פעמים הציבור לא יודע להגיד שזה מה שהוא רוצה. זאת אומרת, הוא יבוא בדרישות בציפיות ובקשות ובשאלות אבל, אם בצד השני לא יהיה לא תהיה הבנה של מה באמת מתבקש פה, נוצר חיכוך.
התושבים מחפשים משהו שהוא מעבר לשרות הבסיסי. למדינה יש חזון והוא נכון אבל אני צריך לשרת את החזון של הוד השרון. בסוף שאתה מגיע לרמה של באמת לעשות את הדברים האנשים שבשטח הם אלה שידעו להגיד לך באמת מה מה נכון ואיפה הדברים צריכים להתחבר.
וברמה האישית מה השתנה בתפיסה שלך?
אני יכול לפתוח את הבוקר בשש וחצי בשיחה עם תושב לא מרוצה ובהמשך היום לשוחח עם נשיא המדינה, מנעד אין סופי של חוויות. ראיתי את המערכת העירונית ואת מערכת החינוך מתמודדת בקורונה בגבורה עם אתגרים שנראו בלתי אפשריים כשנכנסתי לתפקיד. העתיד הוא העברת עוד סמכויות לשלטון המקומי, זה כנראה הדבר הכי משמעותי שהמדינה צריכה להחליט, לייצר מבנה שיודע ללוות את הרשויות ולתמוך אותם אבל נותן להם את החופש גם הניהולי וגם וגם הכלכלי. במיוחד בניהול מערכת החינוך, לדוגמא העסקת סייעות שיפור מעמד הסייעות מול הגננות כל החוסרים בכוח אדם בהוראה, הכל נובע מהחולי של המערכת מהקיבעון שלה. ואני חושב שפה הייתה הזדמנות באמת להתחיל לעשות איזה שהיא העברת סמכויות לרשויות המקומיות.
מה שהצלחנו לעשות תוך כדי עשינו בעיקר עם העוצמות של אגף החינוך והצוותים החינוכיים בעיר. האתגרים שהם התמודדו איתם לא נלמדים בשום בית ספר לחינוך, אנשים בתוך המערכת עדיין נמצאים שם בתוך תחושת שליחות אבל תחושת הבגידה והכאב שהם ירגישו אחרי ההתאוששות מהקורונה נזק מאוד גדול.
ומה העתיד של אמיר כוכבי, תתמודד לקדנציה שניה?
להמשיך להוביל את העיר זה המובן מאליו בעיני בייחוד אחרי שנות הקורונה שהאטו את קצב הגשמת החלומות והתוכניות. מלא גאווה על מה שהספקנו אבל יודע שיש לנו עוד המון יעדים. ראש עירייה בקדנציה ראשונה לא צריך להתעסק בשאלות על התמודדות אלא בקידום התוכניות, כי זה ברור שצריכה להיות המשכיות וכך בהחלט יהיה.
2 תגובות
הוא מדבר הרבה, אבל בעיקר מדבר. לא סלל שבילי אופניים, העירייה בונה בלי היתרים, אין שילוט על הפרויקטים של העייריה, הורים שהגדר בגן הילדים של ילדיהם התמוטטה בגלל בניה של העירייה טוענים על יחס לא מספק, אין מדרכה במעבר לכפר סבא מגיל עמל, ועסקים עובדים בלי רישיון בידיעת העיריה תוך פגיעה בתושבים. ממש ראש עיר לתפארת. אולי אפשר לראות כאן כתבה ביקורתית שתעמיד לו שאלות קשות ולא תעסוק בדיברור המסרים שלו בלי ביקורת?
אחלה כוכבי. המשך בדרכך.