שני ארנהיים, ילידת הוד השרון, שעובדת בחדשות 13, מספרת על רצונה לגעת בכמה שיותר אנשים באמצעות שירייה. בספרה "המלאך מסדום", היא חושפת את נשמתה באמצעות שירייה שחלקם נוגים וחלקם נוקבים.
"אני כותבת על הכל", היא מעידה ואומרת: "יש שיר בספר שנקרא "זיון אלוהי" – בו אני מפרטת למה ואיך אני רוצה לזיין את אלוהים. אני כותבת על הכל. שירים אישיים וכלל אנושיים, שירים על הזמן, על אמונה, מיניות, אהבה, חוסר אהבה ועוד. אני מצליחה לדייק רגשות ומצבים, לתת מקום לצדדים הפחות הפוטוגניים בחיים ולהפוך אותם ליפים יותר".
המלאך מסדום
בִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אֵין מַלְאָכִים,
מְקַצְּצִים לָהֶם כְּנָפַיִם
וּמְפַחֲמִים אֶת טֹהַר נִשְׁמָתָם,
עַד שֶׁיָּקִיאוּ אֶת הַמָּזוֹן
הַמַּמְשִׁיךְ קִיּוּמָם.
כְּשֶׁלֹּא יַצְלִיחוּ יִבְלְעוּ
כַּדּוּרִים צִבְעוֹנִיִּים,
יִשְׁתַּלְשְׁלוּ מֵחֲבָלִים.
בִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה
מִי שֶׁלֹּא מִתְלַכְלֵךְ מֵת.
אִם תִּפְגֹּש בִּנְשָׁמָה
שֶׁאָבְדָה דַּעְתָּהּ
הַצֵּל אוֹתָהּ, הֲיִתָּכֵן
וּפָגַשְׁתָּ מַלְאָךְ
באלו נושאים נוספים את נוגעת?
"בספר נגעתי במגוון נושאים, אישיים, חברתיים, פוליטיים, רומנטיים וגם ארוטיים. בעיניי לשירה יש תפקיד חשוב, בין היתר היא נותנת אישור קיימות לסיטואציות הפחות יפות בחיינו. השירה עוזרת לי להביא את הקולות המושתקים.
כשאני כותבת שיר אני הרבה יותר נועזת, כנה ואולי גם בוטה ממה שאני בחיי היום יום שלי. פעם מישהו אמר לי אחרי שקרא שיר שלי שלא ציפה ממישהי בעלת חזות עדינה כמו שלי לשירה כזאת.
שיר מחלל לתודעה ויש לו אורך רוח. בכלל למילה הכתובה ולשירה בפרט יש כוח בכך שהיא נשארת לשנים. אני יודעת שאני לא יכולה להישאר כאן לתמיד, אבל המילים שלי כן".
האם בעידן שלנו יש מקום לספרי שירה?
"לצערי הקהל שצורך שירה לא גדול בלשון המעטה. אין הרבה מקום לשירה, למשל בחנויות הספרים – ספרי השירה ממוקמים במדף התחתון. במקרה הטוב אם יש ספרי שירה בפרונט – הם יהיו לרוב של משוררים שכבר לא בין החיים.
כשסופר מוציא ספר הוא יודע שהוא יכול להגיע לכמות מסוימת של קוראים. לרוב המשוררים מראש אין כמעט סיכוי להגיע. הידיעה הזאת לא פשוטה, אך אצלי השירה בוערת ואני מרגישה שזה מה שנועדתי לעשות. ספר שירה אומנם פחות נגיש לכלל, אך שיר אומר בכמה משפטים מה שסיפור יכול להגיד בשלושה עמודים".
ספרי על תהליך כתיבת הספר?
"המלאך מסדום" הוא ספר הביכורים שלי, עבדתי עליו בשנתיים האחרונות, אך למעשה אני חושבת שכל חיי כתבתי שירה בראש. עבדתי עם המשורר והעורך אלי אליהו. הכתיבה הייתה חלק בלתי נפרד ממני במהלך כל השנים".
מתי התחלת לכתוב?
"את השיר הראשון כתבתי, כשהייתי בת 9. זה היה אחרי רצח רבין, ישבתי מול הטלוויזיה וצפיתי בהמוני אנשים בעצרת. את השיר כתבתי מנקודת מבט של מנורת רחוב שצופה בהמון ומספרת מנקודת המבט שלה מה היא חווה. לכל כותב יש את הסגנון והקול שלו, אני חושבת שבאופן כללי לי יש נטייה להסתכל על הדברים מבחוץ ובין היתר זה גם הקול שלי בכתיבה. להוציא את עצמי מהסיטואציות ולהסתכל על הדברים מלמעלה, כאילו אני לא קשורה לאנושות".
איזה סופרים השפיעו עלייך?
"בתור נערה קראתי כמה פעמיים את "התפסן בשדה השיפון" וגם כתבתי על הספר עבודה בספרות. מר ורטיגו של פול אוסטר גם בראש הרשימה אצלי. מבחינה שירה אני לא יכולה שלא לציין את יונה וולך, היא גם מקור להשראה אצלי. השיר שלה -"תפילין", נותן לי אישור שזה בסדר לכתוב בצורה בוטה.
אני חושבת שחלק מהתפקיד של שירה היא גם להוציא אותנו מאזור הנוחות ולגרום לנו לחשוב. אני מאוד אוהבת גם את דליה רביקוביץ, תרצה אתר וכמובן את יהודה עמיחי".
כיצד תפיצי ותמכרי אותו?
"פתחתי הדסטארט עם תשורות שוות בניהן סדנאות כתיבה. אחד הדברים שמשמחים אותי הוא שאנשים אומרים לי שהשירים שלי נגעו בהם ועזרו להם. כעת, אני מבקשת שאתם תעזרו למילים שלי להגיע לכמה שיותר לבבות".
