הצעת החוק שמקדם משרד התחבורה בימים אלה, ואשר צפויה לעלות לדיון בכנסת במהלך החודשים הקרובים, מבקשת להסדיר את פעילותן של פלטפורמות תחבורה שיתופית ובראשן Uber. על פי עקרונות ההצעה, יתאפשר לנהגים פרטיים להסיע נוסעים בתשלום באמצעות אפליקציות, ללא צורך ברישיון מונית מלא — בכפוף להסדרה מצומצמת בלבד. במשרד התחבורה מציגים את המהלך כצעד שנועד להגביר תחרות, להוזיל מחירים ולהקל על יוקר המחיה.
אלא שבשטח, בקרב נהגי המוניות, המהלך מעורר דאגה עמוקה — ואף זעם.
“זו לא רפורמה, זו הפקרות”, אומר גלעד פרי, נהג מונית מזה כ־30 שנה ומנהל תחנת מוניות הוד השרון בעשור האחרון. “זה מהלך שמסכן את הציבור, מעמיס על הכבישים ופוגע בנהגים שעובדים כחוק ומשלמים כל שקל למדינה”.
תחנת מוניות הוד השרון, שפועלת בעיר מאז שנות ה־50, משרתת לדבריו אלפי תושבים, מוסדות ציבור, בתי חולים, תלמידים וחברות הייטק. “אנחנו כבר עשר שנים מנהלים כאן תחנה שנותנת שירות ברמה גבוהה. אנשים מרוצים, השירות מפוקח והנהגים מוכרים — אבל כל זה לא נספר כשמקבלים החלטות מלמעלה”.
"נהג מונית זה מקצוע — לא תחביב"
החשש המרכזי שמעלה פרי נוגע לבטיחות.
“על פי הצעת החוק, אדם שלא עבר קורס נהיגה מקצועי, לא הוכשר לשירות ציבורי ולא נבחן כנהג מונית — יוכל להסיע נוסעים. זה דבר בלתי נתפס. נהג מונית הוא מקצוע, לא תחביב”.
לדבריו, בעולם כבר נצבר ניסיון שמצביע על הסכנות.
“במדינות אחרות ראינו מקרי תקיפה ופגיעות. כשאין פיקוח אמיתי — זה מה שקורה. מי יישא באחריות אם יקרה כאן אסון?”
"במקום להוריד רכבים — מעלים אותם על הכביש"
לטענתו, החוק סותר כל היגיון תחבורתי.
“במקום לצמצם את מספר הרכבים על הכביש, מכניסים עוד אלפי נהגים פרטיים. זה ייצור גודש — לא פתרון”.
הביקורת מופנית גם כלפי שרת התחבורה:
“מדברים על תחרות והוזלה, אבל בפועל זה נראה כמו תרגיל פוליטי. לא בודקים את ההשלכות — לא על הציבור ולא על הנהגים”.
כמה נהגים מועסקים בתחנה ואיך זה כבר משפיע?
“כיום מועסקים בתחנה כ־30 נהגים. בעבר היינו 50. מאז שגט טקסי ויאנגו נכנסו — כבר ראינו ירידה. אם Uber תיכנס בהיקף רחב, בלי מגבלות אמיתיות, התחנות פשוט ייסגרו”.
לדבריו, המשמעות אינה רק כלכלית אלא גם חברתית.
“כל נהג מפרנס משפחה. אלה אנשים שעובדים מהבוקר עד הלילה. כולם יודעים שיש נהגים בלי רישיון — אבל מעלימים עין”.
פרי טוען שהצעת החוק מתעלמת מבעיה קיימת:
“יש בארץ אלפי נהגים שעובדים כבר היום בלי רישיון, בלי קבלות ובשחור. מס הכנסה יודע, המדינה יודעת — ולא עושים כלום”.
ומה קורה במקרה של תאונה?
“אין ביטוח. מי שנפגע זה הנוסע — אבל זה לא נכנס לשיקולים”.
בוא נדבר גם על יוקר המחיה — והתחרות שתקל על הנוסעים
“נהגי המוניות הפכו לשק החבטות של יוקר המחיה. קפה ומאפה עולים היום 40 שקל, שווארמה 60, שיפוד במסעדה 150 — אבל רק על הנהג כועסים”.
יש סיכוי שתוכלו להתחרות באובר?
“קשה לי להאמין. אני משלם ביטוח חובה כ־7,000 שקל. רכב פרטי שעובד ב-Uber ישלם כ־1,500 — זה אבסורד. המדינה דורשת מנהגי המוניות לעמוד ברגולציה כבדה ואז פוטרת אחרים כמעט לחלוטין”.
ומה אומרים הנוסעים?
“יש נוסעים שאומרים בפירוש שהם יחששו להשתמש בשירות. כל אחד יהיה נהג — בלי לדעת מי הוא. זו מציאות מורכבת”.
ואם החוק יעבור?
“נצא להפגנות, נשבית שירותים. צריך לעצור את זה”.
לסיום מסכם פרי:
“אם לא תהיה ברירה, אקח את הפיצויים מהמדינה ואנסה לעבוד ב-Uber. ואם לא אוכל להתפרנס — אעזוב את המקצוע. היום, כדי להחזיק משפחה בישראל, צריך ערימות של כסף”.
