יום היסטורי של דמעות, תקווה וגאווה ישראלית אחת גדולה.
בעוד מיליוני ישראלים צפו בשידור החי של שיבת החטופים הביתה, באלפי קילומטרים משם – באצטדיון באוסטרליה – עמד גיא מוזס, תושב הוד השרון, על הפודיום עטוף בדגל ישראל ובדגל החטופים, כשהוא מחזיק בידיו מדליית כסף בינלאומית.
מוזס, אתלט צעיר המאובחן על הספקטרום האוטיסטי וחבר נבחרת ישראל של התאחדות וירטוס, סיים שני בריצת 800 מטר באליפות העולם באתלטיקה ונכנס להיסטוריה הספורטיבית של ישראל. אבל מעבר להישג המקצועי המרשים, זה היה רגע של אנושיות נדירה וחיבור רגשי עמוק בין ספורט, זהות ועם שלם שצופה בתקווה.
לאחר שחצה את קו הסיום, הרים גיא את מבטו לשמיים, נשם עמוק, ושלף את הדגל שעליו כתב במרקר שחור “Finally Home” – “סוף סוף בבית”. הקהל באצטדיון עמד על רגליו, והרגע הזה – שבו ספורטאי צעיר מהוד השרון מחבק את כאבה ותקוותה של מדינה שלמה – הפך לסמל.
“זה לא רק בשבילי. זה בשביל כל מי שמחכה, בשביל מי שלא ויתר, בשביל כל ישראלי שמאמין שאפשר לנצח,” אמר גיא דקות לאחר הזכייה.
בקהילת הוד השרון, שמכירה את גיא מילדותו, לא הסתירו את ההתרגשות: “גיא הוא השראה – ילד שצמח בעיר, גדל על ערכים של התמדה ואמונה, והפך לשגריר של אור ותקווה,” נכתב בדף העירייה.
מוזס מתאמן באדיקות כבר שנים ומשתתף בתחרויות בארץ ובעולם במסגרת התאחדות וירטוס – הגוף הבינלאומי המאגד ספורטאים עם מוגבלויות שכליות, התפתחותיות ותקשורתיות. מדובר במדליה היסטורית נוספת לישראל במסגרת זו, אך בעבור גיא והקהילה כולה – זה הרבה מעבר למדליה.
זהו יום שבו הספורט והלב הישראלי התאחדו, והמסר שעלה מהוד השרון ועד לאוסטרליה היה ברור: תקווה אחת, דגל אחד, ולב אחד שממשיך לפעום.
