דליק ווליניץ, שדרן ותיק, שחקן ותושב הוד השרון, נזכר בגעגוע ובכאב בתקופה שבה תחנת גלי צה"ל הייתה בעיניו אחד המוסדות החשובים והמרגשים בתקשורת הישראלית. "גלי צה"ל היא תחנה מוזרה אבל מאוד חשובה לתקשורת הישראלית," הוא אומר. "יש בה משהו רענן, חצוף וישראלי. כל טובי הכתבים התחילו שם – אין בית ספר כזה."
ווליניץ הדריך חיילים בתחנה, הנחה תוכניות מצליחות והוביל את תוכנית הבוקר "יש עם מי לדבר", שלדבריו הייתה "פסגת ההצלחה" שלו. "זו הייתה תוכנית בוקר מאוד מצליחה, ששודרה בין שש לשבע בבוקר. פעמיים זכיתי בפרס מפקד התחנה. כשפיטרו אותי, אנשים טענו שנהרס להם הבוקר. התחנה עסקה באינטראקציה אמיתית בין חיילים טירונים לבין ותיקים שלימדו אותם הכול."
לדבריו, הפיטורים שלו הגיעו למרות הצלחת התוכנית: "המפקד החדש, ירון דקל, שהיה פרשן מדיני, פיטר אותי ראשון, כנראה כי הייתי מטרה קלה – אחר כך התברר שלא כל כך קלה. הוא קיבל אלפי בקשות ותחנונים ממאזינים שלא יכלו בלעדיי."
"סגירת התחנה תהיה טעות קשה"
על רקע ההודעה כי גלי צה"ל צפויה להיסגר במרץ הקרוב, ווליניץ אינו נשמע מופתע אך כן מודאג: "אני לא זוכר שנה אחת בתולדות גלי צה"ל שלא היה איום לסגור את התחנה. אולי הפעם זה יקרה, אך זו תהיה טעות קשה. גלי צה"ל היא מוסד ייחודי. כשמתקרבת שנת בחירות מנסים לאלף אותה – זו שגיאה. היא הייתה צריכה לעסוק בענייני צבא, ובמהלך השנים פלשה לפוליטיקה. היו לי שם תוכניות צבאיות מאוד חשובות. אם היו מקשיבים להן – אולי אירועי ה־7 באוקטובר היו נמנעים."
ממשיך לשדר וליצור
אחרי עזיבתו את התחנה המשיך ווליניץ לקריירה רדיופונית מצליחה:
"אני משדר ברדיו תל אביב וברדיו חיפה כל בוקר בתוכנית 'שש בבוקר עם דליק'. יש לי גם הצגת יחיד שזכתה בפרס 'בחירת הקהל', שעוסקת באדם הלום קרב בגילי שרוצה לצאת למילואים ולהירפא דרך האש – הצגה חזקה ומרגשת שנקראת 'עם קצת עזרה מידידיי'."
דליק, שלא נח לרגע, מריץ את הצגתו שמספרת על אדם בשם דוד – נגר בן 72 שלא החמיץ אף מלחמה מאז מלחמת יום כיפור. כשאין מלחמה הוא אוסף את נכדתו מהגן ומשמיע לה באוטו רוק'נרול מהסיקסטיז. בגילו, המלחמה היא הדבר היחיד שמעורר בו תשוקה. הוא מת להתנדב.
בנוסף, הוא משדר בתחנת "רדיו מהות החיים" – רדיו אינטרנטי מהפופולריים בישראל. "זה מקום שבו אני יכול לדבר ישירות עם אנשים, בלי איפור ובלי תעמולה. רק אני והמאזין שלי. אני משדר שם גם את הפודקאסט 'מה שלימד הבודהה' יחד עם ד"ר נעמה אושרי."
הוד השרון והירוק של הירקון
כתושב הוד השרון ופעיל למען איכות הסביבה, ווליניץ עוקב מקרוב אחרי הנעשה בעיר: "הסיפור של האגם האקולוגי חשוב הרבה יותר ממה שאנחנו מדמיינים – הוא מאפשר לנחל הירקון להתקיים. אני אוהב גם את היוזמה של הבוסתנים העירוניים שהעירייה שותלת במתחמים שונים. יחד עם זאת, אני חושב שמבחינת תרבות יש עוד מקום לשיפור. העיר מתפתחת, אבל חשוב להשקיע גם בתרבות המקומית, באירועים ובקהילה", הוא אומר לסיום.