עיריות רבות ברחבי הארץ, בניהן גם עיריות בשרון – הציבו לאחרונה שלטים בגינות הציבוריות שמורות לתושבים לא להכניס לגינה דברי מאכל או חטיפים, כדי שגם הילדים שסובלים מאלרגיות יוכלו להשתמש במתקנים בבטחה. בין מתקני השלטים הם: עיריית הוד השרון, עיריית הרצליה שיצאה לאחרונה בקמפיין הסברה ועיריית רעננה שהקצתה שלושה גנים שמיועדים לילדים שסובלים מאלרגיה.
אביטן תושבת מרכז העיר: "כששמעתי על השלטים, יצאתי לחפש אותם אך היה לי מאוד קשה למצוא אותם. מעבר לכך, ההורים לא מצייתים לשלטים והם יותר ליופי. צריך לתגבר את המודעות בקרב הילדים והתושבים באמצעות הצגות לגיל הרך, שיעורים בנושא במסגרות החינוך ולהנגיש את כל המקומות כמו גינות ציבוריות ובתי ספר. אלרגיה היא מחלה למרות שלא רואים אותה".
"בקושי רואים את השלטים, ישנן גינות שהם מרוחקים מהמרכז וישנן גינות שבכלל לא ראיתי שלטים. אנחנו מאוד מעריכים את הרצון הטוב של ראשי הערים וצוותי העיריות אבל זה לא מספיק. רק שכלל התושבים יבינו את גודל הסכנה, הילד שלי יוכל לשחק בבטחה בגינה הציבורית", אומרת רז שנוהגת להגיע לגינות עם מטליות וציוד שלא מבייש מנקה.
בשנים האחרונות חלה עלייה בקרב הילדים שסובלים מאלרגיה למזון. 5% מכלל הילדים בארץ סובלים מאלרגיה – אצל חלקם היא מסכנת חיים. מלבד הסבל שהילד האלרגי עובר, ההתמודדות של המשפחה בחיי היום לא קלה ופשוטה.
אלגריה אביטן אמו של עילאי בן ה-9 מהוד השרון, הקימה עבורו צהרון רק כדי שיהיה לו מקום בטוח וחברים לשחק עמם בשעות הצהריים. עילאי אובחן כמי שסובל מאלרגיה בגיל 3.5.
"כשעילאי גדל, ניסיתי לרשום אותו לצהרונים בעיר ללא הצלחה. בשום צהרון לא הבטיחו לי שהילד שלי יהיה מוגן ולא רצו לקחת אחריות. בחלק מהמקומות אפילו סירבו בנימוס צורם לקבלו", היא אומרת.
אביטן לא הרימה ידיים ופתחה עבור בנה צהרון לילדים אלרגיים – "אלגריה צהרון בגובה העיניים", שהפך עם הזמן למודל של דו קיום, חברות וקבלת השונה בין ילדים שסובלים מאלרגיות וילדים מכלל האוכלוסייה.
עילאי: "בזכות אמא, יש לי מקום לבלות בו עם חברים בשעות הצהריים אבל אני עדיין קצת מבואס. כמו בכל שנה גם הקיץ לא הצלחתי למצוא קייטנה שתקבל אותי. אני לא יכול לאכול כל דבר וגם לא להיות ליד ילדים שאוכלים אוכל שמסכן אותי. אני מקווה שאולי כבר בשנה הבאה, המודעות של האנשים שעובדים עם ילדים תגבר ובזכות זה אוכל לבלות עם כל החברים שלי גם בקיץ".
מה כן ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?
"זה עניין של מודעות", אומרת רז תושבת שכונת 1200 פעילה חברתית בתחום החינוך, הרווחה ובעיקר בנושא האלרגיה. "זה מאוד נחמד שעיריית הוד השרון הציבה שלטים בגינות. היו גם כמה מפגשי הסברה עם התושבים – אבל זה לא מספיק. צריך לפעול יותר למען העלאת המודעות. בני הגדול לומד בבית הספר בגין. שם אני פעילה בכל מה שקשור לאלרגיה בקרב התלמידים ולמערכת ההסברה. בבית הספר לומדים-800 תלמידים מתוכם-33 ילדים אלרגיים. אנחנו דואגים שלא יכנסו לשטח בית הספר מאכלים בעלי אופי אלרגני. גם באירועים חיצוניים אנחנו דואגים לאותם ילדים ומתכננים את האירוע שאף ילד לא ירגיש שונה. צוות בית הספר עובר הדרכות ומצויד שני מזרקים בנוסף למזרקים שהילדים מביאים.
ההורים בבית הספר משתפים פעולה בצורה מרשימה. אשמח לסייע לוועדי בתי ספר וגנים אחרים בכל מה שקשור להתמודדות עם האלרגיה".
מה דעתכן על הפתרון של הקצאת גינות לילדים שסובלים מאלרגיה, כמו שיזמו בעיר רעננה?
רז: "זה רעיון לא טוב ולא ישים. ילדים אלרגיים לא צריכים להיות מנודים ונפרדים מהסביבה. הם לא צרכים להרגיש שונים וממודרים. הסביבה צריכה להיות מכילה ועם יכולת הבנה לילדים אלרגיים – יש בכך ערך מוסף של הבנה ונתינה לאחר".
לסיום מבקשות רז ואביטן: "אנחנו רוצות לפנות לכל תושבי העיר הוד השרון. עזרו לנו לשמור על הילדים שלנו. גם הם רוצים לשחק כמו כל הילדים. גם אנחנו ההורים רוצים לשבת בגינות הציבוריות עם ילדינו בהנאה. כדי שזה יקרה לא צריך הרבה: תגיעו עם פירות ולא אם מזון וממתקים ושטפו את ידי ילדיכם לפני העלייה למתקנים.
ניתן לפנות לקרן רז לשם ייעוץ או סיוע בכל הקשור לנושא האלרגיה בטלפון; 052-2447722
