"יש מקום לכולם על המגרש?" – הקרב של עמותת הכדורגל הצעירה על הכרה עירונית

עמותת כדורגל חדשה לילדים מבקשת רק דבר אחד – מגרש. בעירייה מסרבים להכיר בה בטענה שזו שנתה הראשונה, וההורים נשארים עם תסכול ובלי פתרון

יש מקום לכולם על המגרש
"יש מקום לכולם על המגרש?" – הקרב של עמותת הכדורגל הצעירה על הכרה עירונית

לפני קצת יותר משנתיים הקימו שחקני נבחרת ישראל לשעבר, אביחי ידין ואייל משומר, את קבוצת הכדורגל "מכבי הוד השרון". מאז הפכה הקבוצה לעמותה רשומה שמפעילה פעילות ספורטיבית עבור למעלה מ-100 ילדים בעיר – ללא תמיכה כספית מהעירייה. אך למרות זאת, הקבוצה עדיין לא זוכה להכרה או הקצאת מגרש מסודר מטעם הרשות המקומית.

"אנחנו לא מבקשים תקציבים, רק מקום ראוי להתאמן בו", אומרים משומר וידין, שמוחים על כך שבעירייה מסרבים להכיר בעמותה או להקצות לה מגרש. לדבריהם, הילדים נאלצים להתאמן כיום בשטחים פתוחים, לעיתים בתנאים קשים של גשם או חום קיץ כבד, תוך חוסר גישה לתשתיות בסיסיות.

לטענת העמותה, כל הדרישות הפורמליות מולאו – כולל רישום כעמותה, ביטוחים, תקנונים, שקיפות ודיווח מלא לרשויות – ובכל זאת, בעירייה משיבים בשלילה. בעיר הסמוכה כפר סבא, הם טוענים, פועלות חמש קבוצות כדורגל לילדים. "אז למה בהוד השרון יש רק קבוצה אחת? למה אין מקום לכולם?", תוהים מקימי העמותה.

עיריית הוד השרון: "לא ניתן לתמוך בשנה הראשונה"

מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה:

"בהתאם לתבחינים שקבעה מועצת העיר, עמותה המגישה בקשה לתמיכה אינה זכאית לקבל תמיכה ישירה או עקיפה בשנה הראשונה להגשת הבקשה. פעילותה של העמותה תיבחן לאורך השנה, ובסיומה תציג ועדת התמיכות את המלצתה בפני מועצת העיר."

המשמעות: גם אם העמותה עומדת בכל הדרישות, היא לא זכאית לתמיכה – ולו לוגיסטית – בשנתה הראשונה מול העירייה. גם פעילות בשטח, מספר הילדים, או הצרכים הגוברים של השכונות החדשות – אינם גורמים לשינוי בגישה בשלב זה.

אביחי ידין ואייל משומר,
אביחי ידין ואייל משומר,

מחזיק תיק הספורט: "זה גימיק, אין מגרשים"

חיים שאבי, מחזיק תיק הספורט בעיריית הוד השרון, הביע אף הוא הסתייגות מהמיזם:

"אנחנו לא מתנגדים לפעילות של הקבוצה, אבל כרגע אין לנו מגרשים פנויים. בעיר פועל מועדון כדורגל מוכר ואין צורך בעוד אחד. לא כל מי שמקים קבוצה כגימיק יכול לפנות אלינו. אני מזמין כל ילד שרוצה לשחק כדורגל לפנות ל'הפועל הוד השרון'".

הילדים, ההורים והקהילה – נאלצים להמתין

בינתיים, נראה שהנפגעים העיקריים הם הילדים – שלא זוכים לתשתית הולמת לעיסוק בספורט, על אף שיש מי שמוכן להפעיל עבורם פעילות מקצועית ומסודרת. הקבוצה ממשיכה לפעול ללא תמיכה, תוך תקווה שהשנה הבאה תביא עמה שינוי בגישה העירונית.

האם הוד השרון יכולה להכיל יותר מקבוצת כדורגל אחת? האם הספורט יפסיק להיות שדה קרב פוליטי ויהפוך למקום שמאפשר לכל ילד לעלות על המגרש? נמשיך לעקוב.

כתבות קשורות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן