ד"ר שלמה מנדלוביץ (58), תושב רעננה, החל לעבוד בבית החולים שלוותה מקבוצת כללית בהוד השרון לפני 26 שנים. לדבריו, הגורמים העיקריים לאשפוזים הם הבדידות והסטיגמה שחווים מטופליו. "כדי שמתמודד נפש יוכל להשתלב בקהילה, צריך לקבל אותו בחברה, לאפשר לו לעבוד ולתמוך בו. אני קורא למעסיקים שחוששים להעסיק מתמודד נפש – להגיע לכאן ולדבר איתי. הגיע הזמן שבשנת 2023, הסטיגמה והחשש בנושא זה ייעלמו".
1956 – לפני 67 שנים, קם בית חולים לחולי שחפת ממש כאן בעיר הוד השרון. כשהחולים החלימו – הפך המקום לבית חולים לאנשים ובני נוער שמתמודדים עם בעיות נפשיות. כיום בשנת 2023, משכנו של בית החולים שנמצא מול בית הספר התיכון ושדה התותים הפסטורלי, מתמודד עם מגיפה לא פחות קשה – החרמות בקרב בני הנוער.
ד"ר מנדלוביץ מספר כי במחלקת הנוער שוהים כיום 38 נערים ונערות בגילאי 12-18. חלקם סובלים ממשברים של גיל ההתבגרות בניהן חרמות. מדובר בתופעה שמתרחשת בשנים האחרונות וחייבים לעצור אותה. צריך לזהות את התופעה כמה שיותר מהר. עצירתה וסיוע לנער או לנערה שמתמודדים עמה – יפחיתו את הנזק הנפשי שעלול להיגרם להם".
ד"ר מנדלוביץ, הגיע כאמור לבית החולים לפני 26 שנים. אז החל בתפקיד סגן מנהל מחלקה, ב-6 השנים האחרונות הפך למנהל בית החולים כולו. "חלמתי לעסוק ברפואת הנפש מגיל 12. אני זוכר שקראתי כל מאמר שהתפרסם בנושא. זה מאוד עניין וריתק אותי. התעוררו בי המון שאלות שעל חלקן אני עדיין לא יודע להשיב. כבר אז בהיותי ילד, הבנתי שאני רוצה להיות פסיכיאטר. אני מתמחה בפסיכותרפיה -טיפול בדיבור ומאמין שהשיטה כדרך טיפול מפחיתה את השימוש בתרופות".
ד"ר מנדלוביץ מעיד ומספר שצוות בית החולים עסוק בטיפול שיחתי ובפסיכותרפיה. הצוות חושב במונחים שמכבדים את האוטונומיה של המטופל. "יש לנו מחלקות אשפוז וגם מרפאות חוץ. בנוסף ישנן מרפאות בקהילה באזור השרון שמספקות מענה למתמודדי הנפש. מחלקות יום לבית החולים יש להם גם מרפאות שממוקמות ברעננה בקהילה: ברעננה, בהרצליה, בכפר סבא, בהוד השרון ועוד. הטיפול בחולים נעשה במגוון דרכים גם דרך האומנות".
דיברת על חרמות בקרב בני נוער, מה עם אנורקסיה שפוגעת בקרב בני הנוער?
"אנחנו יכולים וערוכים להתמודד עם כל הבעיות. ההצלחה תלויה במטופל וברצונו להתמודד עם הבעיה שלו. האנורקסיה ודימוי הגוף בקרב מתבגרים היא בהחלט בעיה שצריך לשים עליה את הדעת ולנסות להעלות את המודעות בנושא".
כיצד ניתן לסייע למטופלים כמו למשל במקרה של קארין באומן שנפטרה כתוצאה מאנורקסיה, או במטופלים אבדניים?
"ישנם מקרים שבהם אנחנו יודעים שמטופלים מבקשים את נפשם למות. חלקם עושים זאת בדעה צלולה ולא באופן אימפולסיבי או פסיכוטי – אלא כעמדת חיים מתמשכת. הם לא מוכנים לחיות בסבל ונתונה להם האוטונומיה להחליט על דרך חייהם".
איזה מענה אתם נותנים למשפחות החולים?
"זוהי שאלה חשובה. המשפחה היא חלק מאוד חשוב ומסייעת להחלמתו של מתמודד הנפש. יש לנו צוות של תמיכה בשם מיט"ל – שנועד כדי לתמוך במשפחות שאחד מבני משפחתן נמצא בתהליך של טיפול או אשפוז. הצוות מורכב ממשפחות של מטופל שעברו את אותו התהליך ובתום הטיפול הם ממשיכים להתנדב כאן. העזרה מגיעה הרבה פעמים ממקומות לא צפויים. לפעמים הניסיון לריפוי חשוב לא פחות מידע מקצועי. בנוסף אנחנו עורכים כאן סדנאות למשפחות ומנסים לעזור להם בכל דרך. כמובן במידה והמטופל מתנגד לשיתוף המשפחה – אנחנו מכבדים את רצונו".
הוד השרון הפכה למוקד עלייה להומלסים, שניים מהם מתו ברחוב. האם לדעתך הם מתגוררים ברחוב כתוצאה מבעיות כלכליות או שמדובר במצב נפשי שניתן לטפל בו?
"קשה לי לענות על כך. ישנם גם וגם. אם הומלס בחר להתגורר ברחוב גם במידה שהוא סובל מבעיות נפשיות – צריך לכבד את החלטתו כל עוד הוא לא מסכן אחרים ואת עצמו. ברווחה אמורים לטפל במקרים מסוג זה. כל עוד דר הרחוב לא מסכן את עצמו או אחרים, אנחנו לא יכולים להתערב".
מהו הגורם הכי נפוץ לאשפוזים בשנים האחרונות?
"הקורונה – חד משמעית. היא הביאה לעלייה משמעותית במספר המטופלים של שירותי בריאות הנפש ולעלייה במספר האשפוזים. אנשים איבדו את מקום עבודתם, את העסקים שלהם, קשרים חברתיים וחוו בדידות. בנוסף המצב המדיני גורם לעלייה בסטרס וללחץ".
מה קורה בחגים, אתם חווים עלייה בפניות?
"כן. כאמור, הבדידות היא אחד הגורמים המרכזיים לכך".
מתי חלים התנאים לאשפוז בית אני בכפיה?
"שהמטופל פסיכוטי, שאין לו כוח שיפוט ושהוא מסוכן לעצמו ולאחרים וכמובן מסרב לקבל טיפול".
התרופות לא בדרך כלל לא זולות. האם אתה חושב שעם כל הנושא של יוקר המחייה למטופלים שלך לא יהיה כסף לרכוש לעצמם את התרופות שלהם?
"עד כה לא שמעתי על כך תלונות. אני לא חושב שמטופלים שלנו הרגישו את זה עד עתה. אני חושש שבעתיד למטופלים שלי וגם לחולים אחרים יהיה קושי כלכלי וכתוצאה מכך הם לא יוכלו לרכוש את כל התרופות שלהם. בנוסף, ברגע שהמצב הכלכלי יורע – יהיו פחות מתנדבים שיעזרו למטופלים מתמודדי הנפש. כל אחד יהיה עסוק בהישרדות".
לדבריו של ד"ר מנדלוביץ אחד הדברים שייסעו למטופליו ולכל מתמודדי הנפש הוא חיבוק חם ולא שופט מהקהילה. "חשוב שהמטופלים יצאו לקהילה תומכת ולמקום עבודה. אחת הנשים שמסייעות להם היא אוסנת סטוצינר, המקסימה שעושה עבודת קודש ומקשרת בין המטופלים למעסיקים בקהילה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם העירייה שמסייעת לנו המון".
לסיום, מה תוצאותיה של רפורמת הטיפול במערכת בריאות הנפש?
"ככל שהרפורמה תאפשר ככל שהרפורמה תאפשר לייצר מסגרות ביניים בין הטיפול במרפאה לאשפוז – המטופלים שלנו יוכלו לקבל טיפול מדויק יותר".
