ראש עיריית הוד השרון, אמיר כוכבי, השתתף בדיון על לקחי ניהול המאבק במגפת הקורונה ברמה המקומית והלאומית. כוכבי אמר בדיון:
"ראינו מספר שלבים בטיפול במגיפה, בתחילה נראה היה שהממשלה לא מצליחה להבין מה יכולות לעשות הרשויות המקומיות. היה פער גדול בהבנה של הממשלה בדבר הדרך לקיים איתנו דיאלוג. בגל הראשון, ראשי הערים נאלצו לרדוף אחרי מקבלי ההחלטות ולנסות לנהל את האירוע ולעזור כרשות מקומית. ככל שהמגיפה המשיכה והגענו לגל שני ובמיוחד אחרי החלפת הממשלה, אנחנו רואים הבנה טובה יותר של מה השלטון המקומי יכול לעשות וכיצד ניתן להסתייע בנו. אבל לא די במתן סמכויות, אלא אנחנו זקוקים גם לכלים להתמודד איתן". כוכבי ביקש להמחיש את השינוי בסיפור מהשבועות האחרונים:
"לקראת השקת התוו הירוק בבתי הספר, היו דברים שלא עבדו. אמרתי משהו בנושא לעיתונאי, וכמה דקות אחר כך, קיבלתי טלפון מהממונה על הקורונה, פרופ' סלמאן זרקא עם שאלה אחת "אני רוצה להבין מה לא עבד?" זה כל השינוי של הלך הרוח. זה לא אנחנו אומרים לכם מה לעשות, אלא זה אנחנו מדברים ומנסים לפעול יחד".
במושב ״מתיאוריה לפרקטיקה בערים חכמות״, הציג ראש עיריית כפר סבא רפי סער, את חזונו – כיצד יוצרים עיר חכמה בישראל, ומטמיעים טכנולוגיות חדשניות לשימוש העירייה ותושבי העיר. בפאנל השתתפו בנוסף זהר ינון, מנכ״ל אוניברסיטת בר אילן; ושגיא דגן, סמנכ״ל צמיחה וחדשנות ברשות החדשנות.
במושב אמר ראש העיר רפי סער: ״כפר סבא היא בין הערים המובילות ביותר בישראל בהטמעת חדשנות טכנולוגית במערך העירוני. יצרנו מערכות דיגיטליות מתקדמות להזנקת הממשק בין העירייה ושלוחותיה ותושבי העיר. לצד זה, יצרנו מערך שלם של ניהול, חסכון ואגירת אנרגיה ומשאבים. בין אם זה בתכנית ניקוז חדשנית שאוגרת את מי הגשמים ומונעת הצפות ברחבי העיר, הקמת לוחות סולאריים על מבני הציבור בעיר לאגירת חשמל וחסכון בעלויותיו, מערכת ניהול צריכת מים במבני ציבור ועוד.
״אנו מנהלים שיתופי פעולה מעניינים עם עולם האקדמיה ליישום תיאוריות חדשניות בפרקטיקה העירונית. למשל מדידת טמפרטורה ברחבי העיר באמצעות עגלה מטאורולוגית מאוניברסיטת בר אילן, מאפשרת לנו לאתר את הנקודות החמות בעיר ובהתאם לכך לדעת היכן נכון לשתול יותר עצים ועמדות הצללה. זה נעשה כחלק ממהלך לקירור העיר, במסגרת התכנית העירונית להיערכות לשינויי האקלים בעולם״.
ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, דיבר כנגד אוזלת היד של הממשלה במשבר הדיור, וקרא לה לתת לרשויות המקומיות את הסמכות לטפל בעצמן במשבר זה.
בין הדברים שאמר פדלון: "הממשלה לא סופרת אותנו. אוזלת היד של הממשלה הביאה לתוצאות חמורות הניכרות בשטח: מחסור חמור ביחידות דיור, קריסת התחבורה הציבורית, מחסור באלפי כיתות לימוד בכל רחבי הארץ, פליטת אלפי תלמידים בסיכון, מחסור במאות מעונות יום, ומחסור בתשתיות לאומיות – מים, חשמל, ניקוז, ביוב, תחבורה ועוד.
אין יעדים לאומיים ברורים, הממשל המרכזי מפריד בין אחריות לסמכות, ומעל הכל אין גוף שמקשר את כל הנקודות יחד ומטפל בהן בין משרדי הממשלה".
ראש עיריית רעננה חיים ברוידא לקח חלק בפאנל בנושא "ערים מאושרות" "מהבוקר מהרגע שאני קם בבוקר אני חושב איך לעשות את תושבי רעננה מאושרים",
הדברים נאמרו בפאנל בנושא "איך מתכננים ערים מאושרות" במסגרתו נסקרו הדרכים שגורמים לתושבי עיר להיות מאושרים ושבעי רצון. עיר מאושרת מוגדרת ככזו שיש לתושבים אמון, שקשובים לצרכי התושב ומעניקים לו ביטחון סוציאלי.
"אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן" ממשיך ברוידא, "במשאלים ובסקרי ציבור, כדי להבין איך אפשר להשתפר, לעשות את התושבים שלנו מרוצים ומאושרים. אנו פועלים ללא הרף על מנת להעניק לתושבים ברעננה תחושת ביטחון, קהילתיות, תשתיות טובות שנותנות מענה לכל הצרכים, נגישות גבוהה ואנו מטמיעים טכנולוגיות חדשניות של "עיר חכמה", כדי לתת לתושבים איכות חיים מצויינת שמובילה לשביעות רצון ולתושבים מאושרים".
בכנס נסקרו הדרכים שבהם פועלת רעננה, גם בזמן הקורונה, כדי להגדיל את שביעות רצון התושבים. ראש העיר חיים ברוידא: "בדקנו וזיהינו שנושאי בדידות וביטחון אישי חשובים מאוד לתושבים. אז יזמנו פרויקטים שונים בנושא כגון פרויקט "אלף צעדים" בו ליוו עובדי העירייה את תושבי העיר הוותיקים בתקופת הגבלות המרחק ושימשו להם אוזן קשבת כדי שלא יחושו בדידות, חילקנו מאות טאבלטים לתושבי העיר הקשישים, תוך הדרכה על הפעלתם על ידי בני הנוער, וזאת כדי שיהיו מחוברים לטכנולוגיה העכשווית, הצבנו ברחבי העיר מאות מצלמות ביטחון כדי להגביר את הביטחון האישי ואנו מתכננים עוד פרויקטים רבים בנושאים אלו"
