בכל יום שואה נוהגת פנינה קרן, תושבת הוד השרון, לספר את סיפור ההישרדות של אביה, נח אובסטבוים ז"ל. השנה, בשל נסיבות אישיות, היא לא תארח בביתה ולא תרצה בבתי ספר. במקום זאת, היא מעבירה דרך "הוד השרון ניוז" את הסיפור ומזמינה אתכם להכיר את האיש שנולד בפרשת נח, שרד את המבול, אבל לרגע אחד לא שאל את עצמו מדוע הוא נבחר.
"אבא שלי נולד בשנת 1904 בזבולין שבפולין", מספרת פנינה. "הוא היה צעיר הבנים במשפחה הענפה – 16בנים ובנות להוריהם דובה ויעקב קופל אובסטבוים. הוא נולד לתוך עוני גדול מאוד. אביו, יעקב קופל, היה שוחט ומוהל. זו הייתה משפחה חרדית ענייה מאוד. אבא שלי למד בחיידר, בין השאר כי שם היו מקבלים התלמידים הטובים פרוסת לחם עם ריבה".
האחים והאחיות הבוגרים של נח כבר היו בעלי משפחות – חלקם עבר לעיר הגדולה ורשה ,שני אחים התגוררו בברלין שבגרמניה ואח אחר התגורר בפריז .עם הזמן נשא נח לאישה את פרניה ,והשניים חיו בוורשה עם ארבעת ילדיהם – בן בכור ושלוש בנות.
כשפרצה המלחמה ציוו על היהודים לעבור לגטו וארשה .בשל הצפיפות, המחלות והרעב בגטו חלו שתיים מהבנות בטיפוס ונפטרו .בסלקציה הראשונה ,שבה אספו גברים ונערים לעבודות הקמת המחנות, גם נח נלקח לבנות את מחנה פלשוב.
לדבריה, מי שיכול היה ברח עם תעודות מזויפות, אבל אביה שכבר היה נשוי לא הצליח לגייס את הכסף לכל המשפחה. בנוסף, הרבנים הפצירו בקהילות שלהם להישאר. "אל תדאגו, הגרמנים צריכים אותנו. הם לא יעשו לנו כלום", הם אמרו. "כל אחד חשב שאם הוא דוקטור, או מרצה לא יגעו בו כי הוא אדם נצרך".
בשלב מסוים הצליח נח לברוח מהמחנות ולהצטרף לצבא האדום. "ההחלטה לברוח גמלה בלבו אחרי צעדה מאושוויץ לפלשוב. הנערים שלא היה להם כוח ונפלו היו יורים בהם במקום. יום אחד הוא תמך באדם שלא הצליח ללכת. מייד הגיע שומר נאצי, נתן לו מכה בראש עם הקת של הרובה ושבר לו את כל השיניים. אז הוא הבין שבהזדמנות הראשונה הוא חייב לברוח וזה קרה כשצעדו סמך ליערות".
עם סיום המלחמה גילה שכל משפחתו – הוריו ,אחיו ואחיותיו ,וכן אשתו ושני ילדיו שנותרו בחיים – נספו במחנה ההשמדה טרבלינקה. לאחר שהבין כי נשאר לבד בעולם הכיר באוקראינה את מרים (אלמנת מלחמה ואם לילדה בשם ציפורה) ויחד הקימו משפחה חדשה .
נולדו להם שתי בנות – פנינה ודייבי. בהמתנה לעלייה לארץ ישראל חיה המשפחה במחנה עקורים בגרמניה ,וב 1948-הגיעה סוף סוף לארץ ישראל.
צפו בסרטון העדות:
