בשיא ההסלמה הביטחונית. השתיים מתגוררות בבניין ישן בשכונת מצוקה בעיר, שבו המקלט המשותף מוזנח, מלא בציוד ואינו ראוי לשהייה
תושבת שכונת מצוקה בהוד השרון חיה בחרדה מתמדת. בכל פעם שמושמעת אזעקה, היא אוספת את בתה ורצה החוצה. לא כי זה בטוח – אלא כי זו האפשרות היחידה. שתיהן גרות בבניין ישן ודל תקציב בעיר, שבו המקלט היחיד מלא ברהיטים, ציוד, לכלוך וגרוטאות. המקלט חסום ולא מאפשר הגנה – גם לא בסיסית.
המציאות הזו קשה לכל אחד, אבל במקרה הזה מדובר בת – חולת סרטן מדוכאת חיסון, שהמערכת שלה לא יכולה לעמוד בפני לחץ, זיהומים או התמודדות ממושכת עם קור, אבק ולכלוך. והאם, חד הורית, חיה בין יאוש לתקווה.
המקלט – רכוש משותף, ההזנחה – סכנת חיים
לטענת השכנים, בעלי הדירות מסרבים לשאת באחריות לניקוי ואחזקת המקלט, למרות שמדובר ברכוש משותף ולמרות פניות רבות של דיירים. העירייה, מצידה, טוענת כי אין לה סמכות להתערב במקלטים פרטיים. התוצאה: שכונה שלמה כמעט ללא מיגון – בזמן שהטילים ממשיכים ליפול.
שכנה שמסייעת להן מספרת:
"זו לא רק בעיה שלהן. כל הרחוב בלי מיגון. וזה לא בגלל שאין תקציב – זה חוסר אכפתיות. בושה שצריך להגיע למצב שאמא חולה צריכה להתחנן לנקות מקלט".
הבת עברה טיפולים קשים – והמאבק נמשך
לפני מספר שנים כמעט גורשו האם ובתה מישראל, אך בזכות מאבק משפטי וסיוע מהעירייה, הצליחו להישאר כדי שהילדה תוכל לקבל טיפול רפואי מציל חיים. כעת, הן מוצאות עצמן שוב נלחמות – לא נגד מחלה או בירוקרטיה, אלא על הזכות הבסיסית למרחב מוגן.
פנייה לציבור: אירוח זמני או סיוע בניקיון – כל עזרה תתקבל בברכה
המשפחה פונה כעת בפנייה נרגשת לתושבי האזור:
- מי שיכול להציע מקום מגורים זמני באזור בטוח וממוגן – אפילו למספר לילות
- מי שיכול להגיע עם כפפות, שקיות ואכפתיות לניקוי המקלט – יוכל לשנות חיים
"אני לא מחפשת רחמים. רק ביטחון לילדה שלי. יש לכם מקום? שעה פנויה? זו ההזדמנות לעזור באמת", מסכמת האם.
