קרן שלהבת
חן בורוצ'נר בעל החומוסייה ברחוב דרך רמתיים בהוד השרון, הופתע מקבלת המסרון מארגון אשל"מ – ארגון שאחראי לגביית תמלוגים מבתי עסק שמשמעים מוזיקה ישראלית. לדבריו, הארגון פנה אליו בדרישה לסילוק חוב בשל השמעת מוזיקה ישראלית במסעדה. בורוצ'נר מספר כי לטענת אשל"מ, נשלח אליו מכתב מעורך דין עוד בטרם קיבלת את המסרון וכי הוא חייב להסדיר את החוב – דבר שלדבריו לא קרה בפועל.
"אני לא הולך לשלם להם אפילו שקל אחד", הוא אומר. "מדובר בגוף שהחליט על דעת עצמו לשלוח לי מכתב מבלי שהפקח מטעמם ניגש אליי. אני שומע בעסק רק מוזיקה לועזי. כמו כן, אני לא מכיר את הגוף הזה ומעולם לא קיבלתי ממנו שום מכתב. מדובר בטענה שאין לה שחר. ביקשתי הוכחות לדבר ההשמעה וטרם קיבלתי אותן".
כיצד אתה הולך לנהוג?
"מאחר ואף אחד לא באמת ניגש אליי בשעת מעשה וגם טרם הגישו בפני את הוכחות לכך שהשמעתי מוזיקה ישראלית – סירבתי לבקשתם ואמשיך לעשות זאת".
מהמסרונים שקבלת עולה כי אתה מסתכן בקנס של 100,000 שקל, לא עדיף לך לברר אם תוכל להגיע עמם להסדר?
"אין לי שום כוונה להגיע איתם להסדר. לא השמעתי מוזיקה ישראלית וגם אם יציעו לי לשלם רק שקל בודד – אסרב. הגיע הזמן שירדו מהגב של בעלי העסקים. לא מספיק שהמלחמה גמרה אותנו, עכשיו נטפלים אלינו בכל מיני אמתלות. הגיע הזמן שהמדינה תתמוך בנו במקום לעשוק אותנו".
יצאנו ל'שפוך' אור על הנושא ולברר באלו צעדים עליכם לנקוט אם קבלתם פנייה מאשל"מ והאם חיוב על השמעת מוזיקה בעסקים היא דרישה חוקית או איום משפטי?
לאחרונה בעלי עסקים מקבלים פניות מגורמים שונים בדרישה להסדיר תשלומים עבור "זכויות מבצעים" בגין השמעת מוזיקה ישראלית בעסקיהם. אחת מהפניות הבולטות הגיעה מטעם גוף בשם אשל"מ (אשכולות עילם לזכויות מבצעים), אשר טוען כי תיעד השמעת מוזיקה ישראלית בבתי העסק ומחייב את הבעלים בתשלום תמלוגים.
מהי "זכות מבצע" ולמה היא מחייבת תשלום?
לפי חוק זכויות יוצרים וחוק זכויות מבצעים בישראל, כל השמעת מוזיקה ברבים, לרבות במסעדות, חנויות, משרדים ובתי קפה, מחייבת את בעל העסק בתשלום תמלוגים הן ליוצרים (באמצעות אקו"ם והפדרציה לתקליטים) והן למבצעים (באמצעות גופים כגון אשל"מ). התשלום נועד לתגמל את האמנים המבצעים ואת הנגנים של היצירות המושמעות.
האם דרישות תשלום – מוצדקות או מאיימות?
במקרה המדובר, בעל עסק קיבל הודעות טקסט ושיחות מטעם מחלקת האכיפה של אשל"מ, בהן נטען כי קיים תיעוד להפרה לכאורה של חוק זכויות מבצעים בעסקו. בהודעות הובהר כי אם לא יוסדר החוב, יינקטו נגדו הליכים משפטיים שיכולים להסתיים בקנס של 100,000 ש"ח לכל תיעוד שיוצג בבית המשפט, לכאורה ללא צורך בהוכחת נזק.
מה עושים אם מקבלים דרישה לתשלום?
אם קיבלתם פנייה דומה לזו של חן בורוצ'ר, מומלץ לבצע מספר צעדים על מנת לוודא את חוקיות הדרישה: בדיקת זהות הגוף הפונה – יש לבדוק אם מדובר בגוף מוכר ואמין על ידי רשויות החוק. דרישת מסמכים רשמיים – בקשו לקבל מכתב רשמי מעו"ד, חשבונית מסודרת או כל מסמך המאשר את החיוב.
בקשת הוכחות לתיעוד – זכותכם לדרוש ראיות מוצקות להפרת החוק, כולל הקלטות, צילומים או כל מסמך רלוונטי. התייעצות משפטית – במקרה של ספק, פנו לעורך דין המתמחה בזכויות יוצרים כדי לבדוק האם יש בסיס לדרישה.
שמירת תיעוד – יש לתעד את כל ההתכתבויות וההודעות למקרה של תביעה משפטית עתידית.
לסיום, האם מדובר בדרישה לגיטימית או שיטת גבייה אגרסיבית?
הנושא של תמלוגים על השמעת מוזיקה בבתי עסק עדיין מעורר מחלוקות בישראל, ובעלי עסקים רבים מרגישים שהם עומדים מול גופים המשתמשים בטקטיקות אגרסיביות לאכיפת התשלומים. מנגד, גופי זכויות היוצרים והמבצעים טוענים כי מדובר בזכותם החוקית לתבוע תמלוגים על השמעת יצירותיהם. כך או כך, בעלי עסקים צריכים להכיר את החוק ולוודא כי הם אכן מחויבים בתשלום לפני שהם מסכימים לכל דרישה כספית.
תגובת אילן בר מנכ"ל אשל"מ: "על פי הוראות חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד- 1984, חלה חובה על כל עסק המשתמש בחומר הכולל זכויות מבצעים מוגנות, להסדיר רישיון ולשלם תמלוגים בגין השימוש בחומר המוגן.
אשל"מ אמונה על הסדרת רישיונות השמעה ו/או הצגה פומבית, גובה מכל עסק את התעריף הקבוע לו (בהתאם למחירון מוסדר) ואת הכסף הנגבה מחלקת לאמנים המבצעים אותם היא מייצגת.
במסגרת סיור שגרתי שערך פקח מטעמנו בהוד השרון, תועד העסק הנדון כשהוא משמיע מוסיקה ישראלית ולכן נשלח אליו חיוב מטעמנו בצירוף הסברים, ומשזו לא שולמה – נשלחה אליו מכתב התראה לפני הליכת הליכים משפטיים. נציגה מטעמנו שוחחה עם בעל העסק החייב ואף ענתה לו על כלל השאלות במסגרת התכתבויות ווטסאפ, אך לצערנו הנ"ל טרם טרח להסדיר את החוב.
