רגע לאחר שנבחר לרב הראשי של הוד השרון, יצאנו לראיין את ארז אלחרר, תלמידו של הרב עובדיה יוסף וראש קהילת 'מקדש מעט' בעיר, שסיפר מה גרם לו להתמודד על התפקיד, מהי משנתו ועל רצונו להשכין שלום בין כולם ולא לפלג את תושבי העיר. בשיחה שנהלנו עמו הוא מצטייר כרב פלורליסטי שמאמין בחייה ותן לחיות חרף כל החששות.
"אל תצעקו אחדות, תשתקו ותקשיבו לאחר, כולנו צרכים לעצור, לשבת ולדבר. אצלי יושב בחור עם קעקוע, בחורה עם גינס ועגילים וגם אישה עם מטפחת. השיעורים שלי פתוחים לכולם – אני רב בעיקר של חילוניים וכל מה שאני רוצה זה להפיץ אור ואחדות".
עשרים שנה הייתה הוד השרון בלי רב עיר. השבוע נבחר לתפקיד אלחרר – רב שמציג עצמו כמי שגדל בלב הישראליות העירונית, שירת בצה״ל, פעל במשך 15 שנה בעיר עוד לפני שנבחר, ומדבר על שליחות של “חיבור” הרבה יותר מאשר על “חזרה בתשובה”.
אצל הרב אלחרר, ה”אחדות” מתחילה דווקא מתמונה יומיומית: "אצלי יושב בחור עם קעקוע, בחורה עם ג’ינס ועגילים, וגם אישה עם מטפחת. השיעורים שלי פתוחים לכולם – אני רב בעיקר של חילוניים וכל מה שאני רוצה זה להפיץ אור ואחדות. מי שבא – נכנס. בלי מדידות, בלי תוויות".
תל אביב, הרצליה, צה״ל – ומשם אל הרבנות
הרב אלחרר (50), תושב ירושלים, נשוי ואב ל-10 ילדים, עושה את דרכו בכל יום להוד השרון להיכל ובית הכנסת 'מקדש מעט'. מסלול חייו מתחיל רחוק מהקלישאה החרדית: הוא נולד בתל אביב, וגדל בהרצליה התחנך בבתי ספר ממלכתיים דתיים, גדל בבית מסורתי “ישראלי פשוט, עממי, להורים מרוקאים, אב איש עסקים, לדבריו, בית מאוד חם, בית ערכי. בגיל 18 התגייס לצה״ל לשירות מלא. הוא מתאר כיצד פרופיל לא גבוה הוביל אותו לתפקידים שמתחברים לעולם הכשרות והרבנות הצבאית – תפקידים שבדיעבד פתחו לו דלת: "במהלך השירות שלי התחלתי להתחזק מבחינה רוחנית באופן עצמאי. התחלתי להיכנס לעולם הרוחני". במקביל הוא עבד בעסקים של אביו וגם בעסק עצמאי משלו – וניהל חיים כפולים כמעט.
בהמשך הגיע ללמוד בישיבה בנתיבות עולם בבני ברק, נישא לרחל (מורה בהכשרתה), עבר לירושלים ומשם למסלול מסודר של רבנות ודיינות. הוא מתאר שנים ארוכות של מבחנים ומסגרת תורנית תובענית, ובתוך זה גם דמות מרכזית אחת שמלווה אותו: הרב דוד יוסף, ראש הכולל שבו למד ושימש שנים רבות.
"אחרי 7 באוקטובר – הפעילות התעצמה ב־50%"
אלחרר מספר על גל התחזקות מאז המלחמה: “מעיד שפעילות שלי התעצמה ב־50% לפחות. הוא מתאר תלמידים שהם ניצולי נובה, אנשים שהיו במסיבה והיום יושבים בשיעור. הוא מדבר על שכול ונחמה, על ליווי משפחות, על תפילות ומעמדי סליחות וצומות בתקופת הלחימה, על תלמידים חיילים שנכנסו לעזה ועל ההורים שהגיעו באמצע כדי לקבל ברכה.
מה גרם לך להתמודד על התפקיד של הרב הראשי של העיר הוד השרון?
“לרב עובדיה יוסף היה לו אג’נדה מאוד ברורה. לא לשבת בפינות, לא להיות בגטו היהודי, אלא לצאת לעם. לפגוש את הציבור כדי לקרב אותם ליהדות, ללמד לכוון ולהנהיג. גדלתי בתל אביב, בהרצליה, עשיתי צבא, אני מכיר את הציבור ואת כל המגזרים, כל העדות, כל החוגים. זה אהבת חיי – עם ישראל.
ההתמודדות אינה “פרויקט הוד השרון” אלא המשך ישיר של מה שאני כבר עושה כאן במשך 15 שנה. במשך השנים העברתי אלפי שיעורים לציבור. מעביר שיעורים".
לדבריו הקהילה דחפה אותו ואנשים שהכירו אותו לאורך שנים ביקשו ממנו לבוא להוד השרון ולהפוך לרב הקהילה.
יש בעיר שחוששים מהדתה – מה אתה יכול לומר להם?
"פריצה, תפילין שנזרקו לשלולית, דבק במנעול בבית חב"ד זו הוכחה למה קורה כשהשיח יוצא משליטה. אני לא פעיל פוליטי, אני מלמד תורה. אני נגד פרובוקציות ולא משנה מי עושה אותן. אלפי אנשים מכירים אותי בעיר – יודעים את העבודה שלי. לצערי אנשים לא מוכנים לוותר על דעתם ולא פתוחים לדעות אחרות ומבזבזים זמן על מריבות".
אתה צופה בכהונתך לבעיות מול הציבור?
“אני לא נותן לגיטימציה לאף זרם בחברה באגרסיביות, לא באלימות – לא פיזית ולא מילולית. שני הצדדים – הדתיים, החילוניים, החרדים, המתנחלים – כולם צריכים לשבת ולהקשיב.” ומי שלא מסוגל? “הוא הורס את עם ישראל".
מה אתה חושב על חוק הגיוס?
“אני לא פוליטיקאי. לא בוועדות בכנסת של צעקות פופוליסטיות או בתקשורת. אני גאה ששירתי בצבא, אבא שלי לחם בשריון וגם אחי – כולם עשו צבא. מנגד, הציבור לא מבין את ערך לימוד התורה, והחרדים לא מצלחים להסביר אותו.
לדוגמא, יש לי אחיין שלמד בישיבה חרדית, הוא התקשה במסגרת הלימודית, ובסופו של דבר התגייס בתמיכת משפחתו. מי שלומד תורה באמת – שילמד. מי שלא – שיתגייס. המדינה צריכה ליצור תנאים שמתאימים לחרדי שומר תורה ומצוות שרוצה לשרת, ולא להפוך את השירות לזירה של השפלה או מלחמה".
הילדים שלך הולכים לצבא?
"יש לי עשרה ילדים, חלקם נשואים, וגם נכדים. הבן בן 22 אברך נשוי, לומד בממוצע ביום 12 שעות, ולכן אני לא שלחתי אותו. אם הוא לא היה לומד – הייתי שולח אותו"
מה דעתך על כך שבעיר מוכרים חזיר – תילחם בכך?
“זה עסק שלהם, לא שלי. אני לא בא לשנות כלום אלא לחזק את הקיים".
מה דעתך על כך שהוד השרון שותפה לפרויקט של תחבורה בשבת?
כאן הוא נותן תשובה ארוכה שמסבירה את גבולות הכוח של רב עיר כפי שהוא מבין אותם: הוא לא מתכוון “להתערב בענייני הקואליציה העירונית וניהול העיר. "אין לי כוח ויכולת לגרום למישהו להתנהג בצורה כזו או אחרת. מי שרוצה לבוא ולהתחבר ליהדות – אני אעזור. אני מתנגד לכפייה".
מה דעתך על הרפורמים שרוצים בית כנסת משלהם?
"גם זה לא ענייני,” הוא אומר, ובכך ממשיך את אותו קו: הוא לא נכנס למלחמות זהות ציבוריות, בטח לא כמי שמבין שהעיר רגישה.
מה דעתך על האמירה שניתן "להמיר" נטיות של להט"בים?
"מדובר באיסור הילכתי על פי התורה אבל יחד עם זאת אני יכול לספר שמגיעים לשיעורים שלי גם תלמידות ותלמידים להט"בים. אני יכול רק לאהוב, לחבק, לעזור, להדריך".
תתנגד למצעד הגאווה בעיר?
"כבר היה כאן מצעד, ואני מאמין שזה ימשך. מבחינתי רב עיר אינו גורם שמנהל את המרחב האזרחי – אלו עניינים שקשורים לעירייה".
למה צריך רב עירוני? היינו בלי רב במשך 20 שנים
"בכל דור יש מנהיג טכני ומנהיג רוחני; הרבנות נועדה לשמר זהות יהודית, ללוות תחומים כמו נישואים, קבורה, טהרה, אבל גם ואולי בעיקר להיות 'גשר'. ובסוף, כשהוא נשאל בעצם למה בחרו בו, הוא חוזר שוב לאותה נקודה: הוא לא בטוח שהוא בחר – הוא מרגיש שנבחר. על ידי הקהילה, ועל ידי “בורא עולם".
