במציאות הישראלית שלאחר ה־7 באוקטובר, סיפורי הנצחה אישיים ממשיכים להיוולד מתוך כאב עמוק – אך גם מתוך צורך אנושי להמשיך, לזכור ולספר. אחד מהם הוא סיפורו של אופק לוי, זמר-יוצר בן 30 מכפר סבא, שבחר לקחת חלק בפרויקט מוזיקלי מרגש להנצחתה של הדר פרינס ז״ל, שנרצחה במסיבת הנובה.
לוי עוסק במוזיקה מאז 2018. לפני כשנה וחצי הוציא את אלבום הבכורה שלו, וכיום הוא עובד על אלבום חדש שיכלול כעשרה סינגלים. לצד פעילותו האמנותית, הוא משתף פעולה עם יוצרים, עובד עם מפיקים ואף מסייע לאמנים בתחילת דרכם.
אלא שלפני כחצי שנה, נכנס לוי לפרויקט מסוג אחר לגמרי – כזה שלא נולד מתוך שאיפה אמנותית בלבד, אלא מתוך חיבור אישי ותחושת שליחות.
הקשר לסיפור החל דרך משפחתו: גיסתו היא קרובת משפחתה של הדר פרינס ז״ל. הדר נרצחה במסיבת הנובה, לאחר שניסתה להימלט ולהסתתר יחד עם חברים. במשך ימים הוגדרה כנעדרת, עד שלבסוף הגיעה הבשורה הקשה למשפחתה.
בערב זיכרון שנערך לכבודה, הקריאה אמה, דנה, טקסט ספרותי בשם “סיפור לשלוש שאלות”, מאת המשוררת מירה מינצר יערי. הטקסט, העוסק במשמעות החיים, אובדן והחיפוש אחר תשובות, נגע בליבה – והעלה רעיון: להפוך אותו ליצירה מוזיקלית.
גיסתו של לוי זיהתה את החיבור האפשרי ופנתה אליו.
“כשהסיפור הגיע אליי, לא היה לי ספק שאני רוצה לקחת בזה חלק,” הוא מספר. “זה הרגיש כמו משהו שהוא מעבר למוזיקה – משהו עם משמעות עמוקה”.
כך החל תהליך שנמשך כארבעה חודשים. לוי גייס סביבו אנשי מקצוע, מוזיקאים ומפיקים – כולם בהתנדבות מלאה.
“המטרה הייתה ברורה לכולם: ליצור מוזיקה שתנציח את הדר”.
במקביל, פעל לוי לקבל אישור לשימוש בטקסט המקורי. לשם כך הגיע עד לבני משפחתה של המשוררת – בתה ובעלה, כיום כבן 90.
“זה היה רגע מרגש מאוד. יצירה שנכתבה לפני עשרות שנים מקבלת חיים חדשים, ועוד בהקשר כל כך משמעותי”.
החיבור בין משפחתה של הדר לבין משפחת המשוררת הפך לחלק בלתי נפרד מהפרויקט. מעבר למוזיקה, נוצר כאן גשר אנושי של זיכרון, נחמה ומשמעות.
השיר הושלם ופורסם סמוך ליום הולדתה ה־24 של הדר – תאריך שבו הייתה אמורה לחגוג את חייה. במקום זאת, הפך היום לרגע של הנצחה. בני משפחתה השמיעו את השיר ליד קברה – מחווה אישית וכואבת, שממחישה את עומק המשמעות של היצירה.
מאז פרסום השיר, פועל לוי להפיץ אותו ולספר את סיפורה של הדר לקהלים רחבים. הוא יוצר קשר עם כלי תקשורת ושדרני רדיו, במטרה להרחיב את החשיפה.
“המטרה היא שיכירו את הדר”, הוא אומר. “לא רק את מה שקרה, אלא מי היא הייתה”.
עבור לוי, מדובר בפרויקט שמדגים את כוחה של המוזיקה – לחבר בין אנשים, לשמר זיכרון ולהעניק קול גם אחרי לכתם של יקירים.
“אם הצלחנו לתת למשפחה נקודה קטנה של אור בתוך החושך – זה שווה הכול”.
